רציתי לשמור על זה בסוד
ולא רציתי שאף אחד יידע מזה
אנשים קצת חשדו אבל ישר אמרתי שלא וזה דווקא הסתדר
אבל למה היית חייב להיות כלכך שחצן?
מספר לי על כל הבנות שהיית איתן
אומר לי שאתה יודע בדיוק מה להגיד לי כדיי שאני יהיה איתך
ואחריי זה מצפה שאני יישאר איתך?
אז הלכת והשארת אותי לבדי שם בחושך
במקום שהיה "שלנו"
ואני נשארתי והרהרתי שמה מספר רגעים
לא מתוך תקווה שתחזור כי גם אני כעסתי עלייך
רק נשארתי שמה והרוח נשבה על פניי
חשבתי והרהרתי
ולאחר מכן קמתי והתחלתי ללכת
זה נגמר
לפני שזה התחיל אני החלטתי לסיים אתזה
אבל למה אני לא מפסיקה לחשוב עלייך?
רק חושבת על איך לנקום או איך לגרום לך לקנא
ואתה אמרת שאם אגיד לך להתרחק וללכת אתה תעשה אתזה גם אם זה ייכאב לך
אז אני יגיד לך אתזה
שתתרחק ממני ולא תתקרב אליי יותר
ולאט לאט הכל יעבור
אני מרגישה כלכך אשמה
אמרו לי לא להרגיש ככה
אבל אני יודעת שזאת אשמתי
אם לא הייתי כלכך עסוקה בעצמי
אם רק הייתי קצת אומרת מילה טובה אחת
אם רק הייתי מתייחסת אלייך
כל זה לא היה קורה
ואתה היית איתי כאן עכשיו
מי שמכיר אותי ויודע במה מדובר..בבקשה על תגיבו על זה ואל תדברו איתי על זה!
יום ראשון אני חוזרת לפנימייה וביום שבת יש תחרות גלישה..תאחלו בהצלחה[: