Welcome to my nightmare

אוףף רע לי כלכך..בגלל כלום ובגלל כל הסיבות האפשריות..

אני כלכך מבולבלת וכלכך רע לי

הלוואי יכולתי לעצום את עיניי ולא לפקוח אותן עוד לעולם

פשוט בא לי למות

אני בוכה בלי שום סיבה

אני מתגעגעת

אני כועסת

אני משקרת

אני אוהבת

וכלכך שונאת

מרגישה כל הזמן שמשקרים לי..לא משנה מי ומאיזו סיבה

קשה לי כלכך לסמוך על אנשים..ועכשיו אני מרגישה אתזה יותר מתמיד

אני כלכך מתגעגעת אלייך אבא!

עברו שלושה חודשים מאז עזבת ולא עובר יום שאני לא חושבת עלייך או בוכה

כל פעם שאני מחוץ לבית אני בטוחה שהנה אני תיכף אחזור הבייתה ואתה תחכה לי שמה

ואני באמת מאמינה בזה

ואני מגיעה, ורק אמא שם

ואתה לא

ביום של ה 3 חודש לא הזכרתי לאמא שאני זוכרת

לא יודעת למה

אולי כי הפעם היחידה שאמא שלי ראתה אותי בוכה הייתה בהלוויה ששמה לא הפסקתי לבכות לרגע וכלכך הרבה אנשים ראו אותי..אני שונאת שרואים אותי בוכה

אף אחד לעולם לא ייראה אותי בוכה..

אני גם מנסה להיות חזקה בשבילה

אבל כלכך קשה לי להאמין שעזבת

כלכך קשה לי בלעדייך

אני רוצה להפסיק לבכות כבר!

רוצה שהכאב הזה יפסיק כבר

זה יותר מדיי בשבילי

נמאס לי לבכות

נמאס לי להתגעגע

נמאס לי לא להאמין

נמאס לי לחיות!