חזרתי עכשיו מתל אביב..הייתי שם עם ליטל כל היום...
יום כלכך שמח ומצחיק וכייפי..וכלכך עצוב ו מבלבל ו מוזר...
דיברנו כלכך הרבה..הסתובבנו בכל דיזנגוף..אחריי זה נסענו ליפו..לים
וגם שם דיברנו המון
הרגשתי כמו פעם
אחריי כלכך הרבה זמן
שוב פעם ההרגשה שזה לא בסדר
אבל לא איכפת לי
שוב ההרגשה שאני עושה דברים למרות שאני מודעת לכך שהם פוגעים בי ובאחרים
ולא איכפת לי
וכשאני חוזרת הבייתה..וחושבת לבד..אני מבינה מה עשיתי
ולכן לא לקחתי החלטה היום
או שכן?...
אני חושבת שלמרות כל מה שהיה היום..אולי כדאי לסגור אתזה ככה
שאולי היו תקופות עם חיוך ותקופות עם דמעות בעיניים
אבל מה שהיה היה וכבר שייך לעבר
ושומדבר שנגיד או נעשה יישנה זאת
שום התנצלות או חרטה
ולכן..עם כמה טוב וכמה רע שהיה..
אני חושבת שזה נגמר...
הזכרונות..כואבים, שמחים, עצובים, מרגשים, בלתי נשכחים, לעולם לא יישכחו..אבל כבר לא ניתן לעשות כלום..זה מה שהכי כואב..זה כלכך כואב...
אני חושבת שאולי אני ייזכר בזה בעוד כמה שאני..אולי כשאני כבר יהיה גדולה..ואני עוד ייבכה על זה
הידיעה שפשוט אי אפשר..בגלל שום הסבר הגיוני..ובגלל כל הסיבות שבעולם
החוסר אונים והתסכול הורגים אותי..וזה לעולם לא ייעזוב אותי..
(אל תנסו להבין את הקטע הבא..רק אני וליטל מבינות..למרות שלעולם לא אבין בעצמי איך זה באמת קרה)
אז מה היה היום בעצם?..
אני וליט הגעתי קודם כל לאזריעלי..חיפשתי סיכה של הארטגרם בכל מקום ולא מצאתי..מה שכן מצאתי זה הרבה בנים אימואים XD
אבל לא משו חח
אחריי זה קניתי ב "תומר" צמיד עם ריבועים שחור לבן
הצטלמנו קצת באזריעלי על הגג (תמונות בהמשך)..אולי XD
אז בסוף התייאשנו מאזריעלי והלכנו לדיזנגוף כי ליטל לא הרגישה קשורה למיפגש (פקצה שכמותך)
אז שמה כן(!!!!) מצאתי סיכת הארטגרמם ממש חמודה וגם קניתי סיכה עם ריבועים שחור לבן
אחריי זה נסעתי ליפו אבל החנות שהלכנו אליה הייתה סגורה אז הלכנו סתם לים לשבת שמה אבל היה קר אז התחלנו להסתובב ביפו ואחריי זה עליתי על האוטובוס לתחנה מרכזית.. (איזה הפכה דפקתי בכניסה לאוטובוס חצי אוטובוס רק צחק עליי נו באמת המדרגה הייתה גבוהה מדיי נתקעתי בה) הסתובבנו בתחנה המרכזית איזה שעה למרות שכמעט כל חנות אפשרית מעניינת הייתה סגורה ורציתי לקנות חולצה ממש חמודה שכתוב עליה 99% ANGLE אבל היא עלתה 80 שקל ובדיוק סיימתי את כל הכסף שלי \:
ממש התבאסתי היא הייתה ממש יפה שחור כזה וכתוב בלבן...נו טוב אולי פעם אחרת [:
באוטובוס פגשתי כמה בנים שאני מכירה וכל הדרך רק צחקנו וואי היה נסיעה אחת המצחיקות..
וזהו אחריי זה באתי הבייתה את כל הדרך ברגל וערבים ניסו להתחיל איתי איזה פחד חחח אבל ברחתי מהם [:
עייפה אחריי יום כלכך עמוס ומבלבל..
מקווה לקום ליום יותר טוב..לילה טוב אנשים [:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
