החלטתי להמשיך בחיים שלי
לא..זה לא אומר שאשכח את השמונה חודשים שהיינו ביחד
לא אשכח אף יום מאותה תקופה ואף שיחה שלנו ואף פגישה
שום דבר ממך לא יישכח מראשי לנצח
אבל אתה המשכת בחייך ואין שום סיבה שאני לא אמשיך
יש לי נוסטלגיה מטורפת ללפני שנה..כשנפגשנו אז באותו יום בכניסה של אזריעלי ולא ידענו מה להגיד או מה לעשות
יום לפני זה דיברנו בטלפון בחופשיות אך כשניפגשנו בפעם הראשונה לבד..בלי שום קשר לתחרויות או לגלישה..ביוםן שבו באמת היינו צריכים לדבר..זה היה כלכך מוזר
תמיד הייתי מסתכלת עלייך בתחרויות..גם באשדוד כששטפת את המפרש שלך ליידי ואני שטפתי את שלי..הסתכלתי עלייך וחשבתי איזה ילד יפה אתה
אבל איכשהו..מעולם לא חשבתי עלייך בתור חבר שלי
אתה מסוג הבנים האלה שאני מסתכלת עליהם ויודעת על ההתחלה שאין לי שום סיכוי איתם אז אני אפילו לא חושבת עליהם בכלל.
בחיים לא חלמתי אפילו שנהיה ביחד וכשזה קרה הייתי בשוק
לא הבנתי מה עובר לך בראש שאתה איתי..לא חשבתי שאני בכלל ברמה שלך ותמיד הייתה לי בלב את התחושה שהנה, תיכף תמצא מישי הרבה יותר טובה ויפה ושווה ממני.
בסופו של דבר אחריי 8 חודשים זה מה שבאמת קרה.
אולי אפילו לפני זה ואני לא ידעתי מזה כלום
אחח היום הזה בת"א היה כלכך מוזר
כל היום הייתי עם פרפרים בבטן והתרגשתי כלכך וכשראיתי אותך קפץ לי הלב
אז הסתובבנו עד איזה 2 בלילה בת"א ואז חזרתי הבייתה כולי מתרגשת אך גם מתה מפחד, שעוד רגע והכל ייגמר, שזה מושלם מדיי, טוב מדיי, ולי בחיים לא יהיה טוב מדיי..משהו אצלי תמיד חייב להיהרס..תמיד!
אז אני זוכרת הכל ממה שהיה בנינו
ה=כ=ל=
אבל בכל זאת אני ימשיך בחיי
אני לא חושבת שאני מוכנה עכשיו לקשר רציני עם מישו
כל בן שאני נמצאת איתו אני מתחילה לעשות השוואות בינו לבינך
הוא ככה ואתה ככה..כל הבולשיט הזה
אבל אם אמצא מישהו נחמד לא אחסום את עצמי כמו פעם
או שכן...
כשזה ייקרה כבר אדע מה לעשות
זה כואב בלעדייך..במיוחד שזה נגמר כלכך מבלבל ומוזר
אבל אני צריכה להמשיך בחיי..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
