אני לא יכולה לסבול את הכאב הזה עוד
הוא יותר חזק מכל רגש שאיי פעם הכרתי
אני אולי ניראית בסדר וצוחקת עם חברים אבל רגע אחד לבדי בבית, כשאני נכנסת לחדר שלך לקחת משהו ופותחת את הארון וכל הבגדים מסודרים לפי שורות וכל הדברים שלך שם
כאילו אתה עוד רגע תיכנס בדלת
ואתה לא שם
לפני כמה לילות זה ממש נפל עליי
ההבנה
ואני מסרבת
לא הלכת
לא מתת
אבא
אתה עוד רגע תחזור מהעבודה ותפתח את הדלת
מסתכלת למטה
האוטו לא בחנייה כבר חודשיים
ואם אני רואה מכונית שתפסה את מקומך אני מתחילה לבכות
כי זה לא האוטו שלך אבא
זה לא אתה
כותבת שורות אלה ובוכה
ובוכה
ובוכה
כל היום אני ככה
רק בוכה
כלכך הרבה החמצה
כלכך הרבה דברים שניראו חשובים
אין להם שום ערך עכשיו
רק אתה
רק אותך אני רוצה
אבא
למה הלכת?
לפעמים אני כלכך כועסת עלייך
שומעת שירים שהיינו שומעים ביחד ומתחילה לבכות
מכל דבר אני בוכה
לפעמים מתקשרים אליי וזה הקול שלך
עדיין המספר שלך רשום בזיכרון
לעולם לא יימחק
עוד זוכרת בעל פה
עושה את עצמי חזקה
אסור שאמא תדע שאני בוכה כל יום
איתה אני צוחקת ונהנית
אבל רגע אחד בחדר
והכל נשפך החוצה
אבא
לא באמת הלכת
זה לא נקלט
לא נתפס
כל החפצים שלך במקומם
ואני לא מסוגלת להסתכל בתמונות שלך
לא מסוגלת
מפחדת
מה אני באמת ירגיש כשאני ייראה אותך
אני יפרוץ בבכי הרבה יותר גרוע
אני מפחדת
לא רוצה לבכות
אסור להראות חולשה
כולם חושבים שאני חזקה
באזכרה לא הוצאתי דמעה אחת מהעין
כלכך התאפקתי
חשבתי על דברים אחרים
אבל אני כלכך חלשה
כלכך רוצה לבכות
כלכך רוצה לבוא אלייך
אבא...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
