יום שבת..
יום לפני שהשבוע העמוס הזה מתחיל..ריצות מפה לשם ריבים כעסים...בלי רגע של מחשבה..
ככה לפחות עובר עליי השבוע
יום רביעי אני נוסעת עם מגמת תקשורת לאולפנים של נולד לרקוד בהרצליה..לא שאני ממש מתה ללכת אבל כל החבר'ה הולכים ובטח יהיה צחוקים אז שיהיה..
הגעתי למסקנה שאני לא רוצה חבר..לא בזמן הקרוב..לא בגלגול הזה בכל אופן
הספיק לי כל מה שקרה בשנה וחצי האחרונות ועכשיו אני רוצה רק לבלות ולצאת ולהנות בלי שום מחוייבות..האמת גם סטוצים אני כבר לא רוצה
אני לא רוצה כלום עם בנים חוץ מידידות
אני גם לא צריכה חבר...הקשר הכי ארוך שלי נמשך 5 חודשים וחוץ מהזמן הארוך הזה לא היה כלום מעבר
הוא הבנאדם הכי צבוע שקרן ובוגד בעולם
הוא מה שאף פעם אני לא ארצה בחבר..איך התאהבתי בו וואלה אין לי מושג
אם איי פעם ארצה חבר הוא יהיה בדיוק ההיפך ממנו
אבל העיקר שזה נגמר
ההורים שוב רבים..
איזה גיהינום אני עוברת בבית הזה לאחרונה
אמא כל שניה צורחת..אבא מציית כמו כלב טוב
והיא רק צורחת יותר
ואז הוא מתעצבן ושניהם צורחים אחד על השני
ואני צריכה לסבול את כל זה..
מעניין שכל הריבים שלהם וכל המצב הזה בבית הם אומרים שזה בגללי..זה תמיד בגללי
אמא אומרת שאני התמכרתי לוודקה..פאקק זה כלכך לא נכון
כל דבר שקורה פה מאשימים אותי..
נמאס לי לשמוע אותם צורחים נמאס לי לריב איתם נמאס לי לצעוק נמאס לי להתגונן כל הזמן
אני כלכך רוצה לברוח מפה להיעלם לעוף לא לחזור לעולם!
דאמט שיתגרשו כברר
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
