
אני יושבת פה בחדר וחושבת "מה...זאת כאילו הפעם האחרונה שאני יושבת בחדר הזה ומעדכנת בלוג?"
וזו הפעם האחרונה שאני יוצאת לעיר עם חברים לשנה הקרובה?
כן כן אני יודעת.. "התחלה חדשה" "חיים חדשים"..
אבל זה ממש מוזר.
כאילו, לחיות שנה עם העובדה שאני לא יכולה לראות את המשפחה או את מעט החברים שנשראו\נוספו לי,
או לחבק אותם, או סתם להיות איתם...
ודווקא עכשיו התחלתי הכיר אנשים חדשים, כמה שזה הולך טוב..אבל כבר צריך להיפרד?!
זה עצוב.
מאוד.
וכן, אני הולכת לבכות. חזק.
אם לא מבחוץ אז מבפנים..
אבל ייעבור.(????)
חברה, לא קיבלתם את הלינק הזה סתם ככה.
תדעו שאני אוהבת אתכם.
ואני אמשיך. רחוק מהעין זה לא רחוק מהלב. תפנימו.

(: