מ ל נ כ ו ל י ה . מ א ו ש ר ת

מנסה להבין מה אני מרגיש,
למה זה כל כך מסובך לי?
אני מרגיש ריקני
כאילו, אם הפסקתי לכאוב על גבר שהלך, אין רגש אחר שממלא אותי במקום.
אני כבר לא עצוב בגללו
its just not ment to be
יש כבר בחור חדש בפתח, ממש בהתחלה
אבל אני כבר מרגיש איך באופן אינסטקטיבי אני הולך להשליך עליו את האחריות אם אהיה מאושר לבין אם לא.
כאילו, אם אני אהיה איתו אז אולי יהיה לי טוב שוב.
זה מרגיש לי לא בריא, להיכנס כך לקשר
להיתפס על משהו שעוד לא התחיל כאילו זה מה שהולך להציל אותי מתהום עמוקה בתוכי שאני רק נגרר בתוכה עוד ועוד

חסר לי אור בחיים
מקור שמחה.
באופן כללי אני בחור די עליז   ואני עושה דברים בחיי שממלאים אותי
פשוט..
אפשר לומר שמעגל האושר שלי הוא דיי סגור ואני משתמש באושר שכבר קיים בתוכי שוב ושוב

כשבכל פעם שאני נפגע בחיים חלק מהאושר מתפזר, אני ממשך להפיק אושר ממה שיש, אבל זה לא מספיק.

אני צריך גורם נוסף שיוסיף לי אושר שוב ושוב לתוך המעגל שכבר קיים 

תאוריה שהמצאתי ממש ברגעים אלו אבל נשמעת לי לחלוטין הגיונית,
עכשיו אני רק צריך לחשוב מה יכול להעניק לי כל כך הרבה אושר באופן קבוע... 

אולי אהבה? 

הגעתי למבוי סתום. ננסה שוב פעם הבאה...