הלב שלי שבור לרסיסים.
עוד בחור שהחליט לברוח
לא יודע אם אהבתי אותו, אבל אין לי ספק שהרגשתי אליו משהו חזק
רגש שאני לא יודע לקרוא בשמו.
הגעגוע גמר אליי
נפגשנו במסיבה
גמור, הרוס, חלול
בכיתי לו במסיבה, חיבקתי אותו חזק ובכיתי
נפתח אצלי נהר שלא הצלחתי לסגור,
הוא רוצה אותי גם, אבל הוא לא בשבילי. אנחנו בשני מקומות כל כך שונים, שזה בכלל לא פרקטי
ואני יודע את זה, אבל החיוך שלו :(
אני מרגיש מחולל, נתתי לבן אדם הלא נכון להיכנס לי ללב
ועכשיו יש עוד אחד בתור, שכנראה אצטרך לדחות אותו ולצאת המניאק בכל הסיפור
זה כל כך מתיש, הלוואי שהייתי יכול לכבות את כל הרגשות שמעיקים עליי
פשוט לשרוף אותם עד אפר, שלא ארגיש כלום, שלא ארצה אף אחד.
לפחות עד שאצליח לעמוד על הרגליים שוב
לפעמים אני מאחל לעצמי שההיגיון הבריא יצליח כבר לגבור על הלב
נורא מתסכל להתנודד בין השלמה מלאה עם המצב והידיעה שזה הדבר הנכון לבין געגועים עזים עד כאבי בטן