לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מ ל נ כ ו ל י ה . מ א ו ש ר ת



Avatarכינוי:  השד הטזמני

בן: 34





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

1/2014

כמה נורא הוא הגעגוע


הלב שלי שבור לרסיסים.
עוד בחור שהחליט לברוח
לא יודע אם אהבתי אותו, אבל אין לי ספק שהרגשתי אליו משהו חזק
רגש שאני לא יודע לקרוא בשמו.
הגעגוע גמר אליי
נפגשנו במסיבה
גמור, הרוס, חלול
בכיתי לו במסיבה, חיבקתי אותו חזק ובכיתי
נפתח אצלי נהר שלא הצלחתי לסגור,
הוא רוצה אותי גם, אבל הוא לא בשבילי. אנחנו בשני מקומות כל כך שונים, שזה בכלל לא פרקטי
ואני יודע את זה, אבל החיוך שלו :(
אני מרגיש מחולל, נתתי לבן אדם הלא נכון להיכנס לי ללב
ועכשיו יש עוד אחד בתור, שכנראה אצטרך לדחות אותו ולצאת המניאק בכל הסיפור

זה כל כך מתיש, הלוואי שהייתי יכול לכבות את כל הרגשות שמעיקים עליי
פשוט לשרוף אותם עד אפר, שלא ארגיש כלום, שלא ארצה אף אחד.
לפחות עד שאצליח לעמוד על הרגליים שוב

 

לפעמים אני מאחל לעצמי שההיגיון הבריא יצליח כבר לגבור על הלב
נורא מתסכל להתנודד בין השלמה מלאה עם המצב והידיעה שזה הדבר הנכון לבין געגועים עזים עד כאבי בטן 

נכתב על ידי השד הטזמני , 19/1/2014 02:41  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: משפחתי וחיות אחרות , פילוסופיית חיים , גאווה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להשד הטזמני אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על השד הטזמני ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)