לאהוב את הדרך האינסופית בתוך שדה צהוב גדול
פרחוניות צבעונית תתעופף מול העיניים
חתולים יתהלכו, פרפרים יעופו וידרשו ממני להתרומם מאושר
צילומים יפים עם נופים אומנותיים של כבישים, שדות, שקיעות או זריחות-יעבירו את זמני
מוזיקה שקטה, או קיצבית ושמחה, ריקודים והרבה הרבה כחול של ים,
מסעדות, העיר הגדולה, טיסה לחו"ל
שירה וציור, כן, הרבה ציורים חדשים יהיו, אני רואה את זה מאוד קרוב
פסנתר, הצגת כישרונותיי-אם הם בכלל קיימים-
בכמו שנראה לאחרים, בעזרת בסך הכל הזזת פרק היד ולחיצה על מקומות שונים עם האצבעות.
זה לא ככה, צריך גם נפש. רגש. אמיתיות. ובלי כוונה ספציפית למשהו כמו פסנתר.
ההרגשה שיש לך את כל העולם בידיים, השליטה בדברים שאתה אוהב,
וגם אם לאנשים מסביבך יהיו תלונות-למי אכפת כשאתה מאושר?

עיניים כחולות יישכחו כנראה, נשמה טובה כמו שלךָ לא תיראה בשום מקום
אשכח מה משמעותה של שנינות, צחוק, התגרות ושמחת חיים גם כשאין את מה שיספק אותם-אתה,
גם כשלא היינו קרובים מספיק, או קרובים בכלל.
ככה זה בקיץ.