ושוב עזבתי את הבלוג וחזרתי אחרי זה. מדהים עד כמה שפיצול האישיות שלי עובד שעות נוספות ומקבל משכורת,
שוחה בדולרים ממש. אולי בגלל זה אני מרגישה מסוחררת.
בכל מקרה, אין הרבה חדש, חוץ מתעודה לא משהו וכמה בגדים. אין משהו משמעותי.
בעצם, יש משהו, אבל הוא לא כל כך רציני כמו שהייתי רוצה שהוא יהיה. לא משנה.
אה! ספרים חדשים יש, תודה לאל. הזונות לא מתרגמים את new moon(נוו דימדומים השני) אז נאלצתי לקנות את זה ברוסית S:
מי כמו אימי יודעת לקרוא ברוסית שוטף (בכל מקרה-לא אני), אז היא התנדבה לעזור :)
את החלק השלישי, eclipse, קנינו באנגלית-לשיפור ההבנה/קריאה/כולי* שלי באנגלית, או-בואו נודה בזה-השכלה...
חוץ מזה, סטימצקי מתחיל להיבלע בתוך עצמו ממש-כנראה בגלל שהסניף של סימול כבר לא כל כך משגשג כמו לפני חצי שנה, והסיבה המובנת מאליו היא-שאז היו ספרים טובים. היום אין. אפילו את ספר התחפושות המגניב שהיה לי שאיבדתי,
ניסינו לחפש שם-ולא מצאנו. בוהו.
אימא נורא התעקשה, אז קניתי לפני קצת פחות מחודש את "ג'ין אייר", ועדיין לא קראתי אותו. היום אני מתחילה אותו, הפעם בטוח.
היא כהרגלה צחקה עלי שאני לוקחת סיפרי ערפדים מצמררים עד זוב דם (דם שיוצא מהנקודות המגעילות האלה בעור שנוצרות כשיש צמרמורת... הבנתם בקיצור :S) במקום לקרוא כבר את ג'ין אייר האהוב שלה. נאום נורא משכנע.
בכל מקרה, הבטחתי לה שאני לא מתחילה את דימדומים לפני שאני מסיימת את ג'ין אייר. ועל זה אני צריכה לקבל משאית פרסים, לדעתי.
אההה... החלטתי להתחפש לשיכור בעל בקבוק גולדסטאר ביד (בשביל הפוזה-סתם. כי ככה כתוב בספר תחפושות שנאבד לי,
למרות שלא נראה לי שהבצפר המניאק שלי יכניס אותי עם בקבוק זכוכית מסכן שביר כי אני אלולה לרצוח ילדים קטנים ותמימים איתו.
אולי נסתדר עם פחית. בעצם לא, כי אז זה יאבד את כל הפוזה. טוב נו, נראה כבר.)
זהו, אין עוד דברים חדשים, הכל שיגרתי ומשעמם, גורם לי לרצות לחתוך וורידים. עד כדי כך.
היום אני נוסעת עם אימא שלי לכפר גלעדי (חמישי שישי שבת), ובתוכניתינו להגיע לבריכה המחוממת כל יום,
ללכת לחרמון ולמרכז קנדה (איפה שגולשים על הקרח עם הנעליים האלה שגורמות לכל אדם ממוצע לגחך), ולטייל בקיבוץ, אולי גם ללכת לבית הקברות ההוא שהיינו בו, איפה שאפשר למצוא נוף מדהים שמשקיף על כל הגליל העליון, או לפחות-על כל האיזור הקרוב, ואולי גם הרחוק, ממרפסת אחת גדולה, כשמאחוריכם-יש את פסל האריה השואג הזה...

טוב, כאן אני מסיימת, ולמטה-אחרי המפריד, יש פירוש למילה כולי, למטומטמים שבינינו שלא הבינו אז זה כשכתבתי אותה (לידה יש כוכבית). בעצם, אני סבורה שרובכם (3 קוראים, כי יש כאן בערך 4. אולי פחות.) לא הבנתם, אבל זה דיי מתקבל על הדעת, כי כולכם מטומטמים. חוץ ממני. אני עוד אשתלט על העולם *מוחעחעחעחע*! סתם, לא.
אחרי שכתבתי את הפוסט הזה, אני יכולה ללכת בלב שקט-כשאני יודעת שאחרי הפוסט הזה לא תרצו/תוכלו להיכנס עוד לבלוג שלי מכיוון שזה יגרום לכם לאובדן שפיותכם לזמן מה, במקרים הגרועים- אוליי גם לכל החיים.
להיתראות, בני תמותה. והיזהרו מגובלין עצבני בשם טידי שיושב ליידי בכיתה. (סתם, עזבו, בדיחה פרטית).

*כולי- כו', נוו מה שמקובל להגיד כשיש מלא אפשרויות ונהיים עצלניים/קמצנים ואין כוח להגיד/להקליד את זה.