מעבר למילים.

בית החולים סטריינג'ר.

המשטרה.

הכיתה.

הפרק:

-בבית החולים-

"מצבה של אמה הוא מאוד קשה," אמר הרופא, "אבל היא תשתחרר בעוד חודש ימים בלבד,

מפני שאין צורך בניתוח, הדקירה הייתה באמת קלה.

אני מקווה שימצאו את הדוקר/ת".

-במשטרה-

"אתן משוחררות ללימודים... אך מצאנו, שהדוקרת היא..." אשלי היססה מעט.

"הדוקרת היא אשלי צ'ארי".

אשלי החלה לבכות. היא התקשרה בפלאפון שלה למיכל צ'ארי, אימה,

וסיפרה לה שהיא מואשמת, ושהיא תיכנס למוסד לעבריינים צעירים. מיכל צ'ארי הייתה נזעמת,

לקראת ליל הסדר היא צריכה להתנחם בעובדה שהבת שלה לא בכלא! היא ידעה שלא כדאי לה להתווכח עם השוטרים,

לכן פשוט הגיעה למקום, ונשאה נאום ארוך מאוד בפני השוטר צ'אד.

"מאיה היא תלמידה מופרעת, אני מנהלת את ביה"ס שבו היא לומדת. היא דקרה המוני ילדים מסכנים, שאיבדו כך את חייהם,"

מיכל השפילה את ראשה בדרמטיות.

"הגברת מיכל צ'ארי, איני רוצה לתפוס פה עוד אחד על שקר. אני אבדוק את העניין הזה,

תחזירי בינתיים את אשלי לביה"ס שלה, ואני יודיע מחר על גזר הדין שנגזר על מאיה ואשלי. מוסכם?" "בהחלט".

-בשיעור עם לילה בון-

"תלמידים, מי רוצה להגיד לי כמה שווה התרגיל 4/7X6/11?"

"24 מתוך 77, המורה," אמרה מיד אחת התלמידות.

באותו הרגע, נכנסה מיכל צ'ארי לכיתה.

"אני צריכה את אשלי," אמרה מיכל.

אשלי יצאה מן הכיתה.

"אשלי, אני לא מאמינה לצ'אד ולשוטר ההוא, חמודה. שתדעי לך את זה."

"כן. תודה אמא." "כנסי לכיתה. אני מצפה לשמוע מלילה שפתרת היום הרבה תרגילים קשים."

טל[=