הסיוט שלפני חג המולד

שלום לכם ,פרות ים מיובשות.

הזנחתי,לא הייתי כאן,לא הגבתי,לא התייחסתי לתגובות.

אז סליחה[אוי נו,יפה יום כיפור!!למה החלטת ליפול דווקא על שבוע שעבר?!].

אז עכשיו סוכות,ואחנו כמובן שלא בונים סוכה[טוב נו,עוד 3 ימים אני עולה לתורה,וחצי שעה אחר כך אנחנו הולכים לאכול פירות ים].

איזה עצבים איתם,ממש בא לי על סוכה.

המשפחה שלי בכללי היא המשפחה הכי לא נסבלת בעולם.

חשבתם ששלכם?טעיתם.

אני יתן לכם הסבר קטן על מצבי המשפחתי:

הורים גרושים,התגרשו כשהייתי בן שנה [ולא,אני לא מסכן,זה כיף],אבא גר בבית פרטי בהרצליה [עבר לפני שבוע מת"א],אני נפגש איתו כל יום רביעי,וכל סופשבוע שלישי,יש לא חברה[אני שונא אותה,לא סובל אותה ומתפלל שתמות],הם ביחד כבר מאז שהוא ואמא שלי התגרשו [12 שנה],לחברה שלו יש שני ילדים בני 21 ו26,אחד בצבא ואחד לומד בלונדון.

זה על הצד של אבא,עכשיו הצד המסובך באמת[מצטער שאני משעממם אתכם כאן]:

אני גר עם אמא,2 אחיות,2 אחיות חורגות,אח חורג,וסוג של אבא חורג,]פירוט:

הכי קטנה:טל,כתה ד',בת 10,נולדה בדצמבר ובטווחה שהיא אמורה להיות בכתה ה',חופרת,מציקה,בטווחה שהיא בגיל ההתבגרות,אתם פשווט לא מבינים כמה היא הילדה הכי מעצבנת בעולם,שמנה,לומדת בבצפר יסודי קציר.

אחר כך:עומר[לא אני,יש עוד אחד],אח חורג,כתה ז',קטן ממני ב3 חודשים,גבוה ממני,יותר חתיך ממני,כולם [כולל החברים שלי,והמשפחה שלי]מעדיפים אותו עליי,בעל שרירים מוזרים כאלה,רזה,כשפגשתי אותו הוא היה שמנמוך,נגרר אחרי במיוחד מושפע מהמוזיקה שאני שומע,לומד בגוונים.

אחר כך:אני,בן 13,כיתה ח',שמנמן [באמת שרק קצת],נמוך,מאוד נמוך,כנראה הילד המתוסבך ביותר והלא קשור ביותר למשפחה,וואנבי צמחוני,לומד במבואות.

אחר כך:רון,אחותי התאומה,כיתה ח',13,יותר גדולה ממני בדקה,דואגת להשוויץ בזה,פרחה,מסתובבת עם ערסים ומסוממים,יותר גבוהה ממני,יכולה להיות נחמדה,יכולה לעלות על העצבים,כשחברים שלה מקללים אותי/מרביצים לי,היא תדאג להגן עליהם,לומדת בגוונים.

אחר כך:ליאור,אחות חורגת,כיתה י',קצת קצת פרחה,הכי נורמלית במשפחה,בת 15,לומדת בגוונים.

אחר כך:נעם,כיתה יא',בת 16,דואגת להגיד לי מה לעשות כל הזמן,יש לה חבר בן 21,הוא פסדר,אבל נחמד מדי מדי מדי[וגם הוא מעדיף את עומר השני עליי],קצת חנונית,אבל החברים שלי דואגים להזכיר לי כמה שהיא כוסית,נמוכה מאוד מאוד [1.50,והיא הפסיקה לגדול],לומדת בגוונים.

מצטער על החפירות,אבל הולכות להיות עוד.

אז זאת המשפחה שלי,נפגשנו לפני 4 וחצי שנים,עברנו לגור ביחד לפני שנתיים וקצת.

אם שמתם לב,אז אני היחיד שלא לומד בגוונים [חוץ מטל,שהיא עדיין ביסודי],אני בבצפר שקוראים לו מבואות,וממש טוב לי שם.

בקשר למשפחה שלי,הם המשפחה הכי מדכאת בעולם.

אני יבוא הביתה במצברוח טוב,הם יהיו חיייבים לגרום לי להרגיש חרא.

בכלל,אם מישו במצברוח טוב,אני ממליץ לו להתרחק מהבית שלי.

אני ממש שונא לגור בבית הזה,הייתי עובר לגור בכיף עם אבא שלי,אבל יש כמה בעיות:

אני לא רוצה לעזוב את הבצפר שאני לומד בו עכשיו,הכי טוב לי שם בעולם,אני ממש נהנה לקום בבוקר,

וגם אני שונא את חברה של אבא שלי,ואני לא יסבול לגור איתה.

אז אני חושב שאני יכול להגיד בוודאות,שזה הפוסט הכי חופש שהיה לי,אי פעם,גם מהבלוג הקודם.

אז להתראות לכם,חתולי נחלים מפרוקים.