פוסט יום אחרי יום כיפור
קקי.אני לא יכול לעכדן כרגיל,אז מחקתי ת'פוסט הזה[אני יודע שפשוט יכלתי לעדכן למטה,אבל הוא היה שמח וקופצני מדי].
אז?יום כיפור.
צריך לסלוח ולבקש סליחה[לא.]
ביקשתי סליחה,עכשיו בטוח הכל יהיה בסדר [לא.]
ביקשו ממני סליחה,עכשיו בטוח הכל יהיה בסדר [נחשו.]
אנשים צריכים לצאת מהפוזה המעצבנת שלהם,החיים שלכם הם
ל-א החיים הכי מסובכים בעולם.
אתם ל-א האנשים הכי מדכנים בעולם.
אז קשה,אז רע.
את הבעיה הנוראית [לא.] שיש לכם עכשיו,אתם תפתרו.
אנשים עברו אותה כבר קודם.
צאו מהמחשבה הלא אינטיליגנטית הזאת,שאם תבקשו סליחה הכל יסתדר,קשת בענן תהיה בשמיים וילדות קטנות יזרקו פרחים.
זה לא ככה,סליחה לא אומרת כלום,אפילו אם באמת מתכוונים אליה.
אז תגידו שאני מפגר,טיפש,מוזר,הומו,חופר ואידיוט,זה לא הופך אתכם ליותר טובים,להפך.
גם הסליחה שביקשתי,לא הייתה אמיתית.
ואני בטוח שגם שלכם.
עשיתי את זה.
סיפרתי את הסוד הע-נ-ק שכבר כמה שנים אני שומר בבטן.
אולי רק מישהי אחת יודעת,אבל עשיתי את זה.[לא,אני לא הומו.]
אז עכשיו כשהיא יודעת,אולי היחס שלה אליי ישתנה?
אולי היא רק תתרחק ממני?
רק היא יודעת,הראשונה מזה שנים של שמירה בבטן.
אני לא מאמין שסיפרתי לה את זה.
אני באמת עד כדי כך סומך עליה?
כנראה שכן,אם סיפרתי לה את הסוד הכי גדול שלי,ואני עוד חושב שהיא לא תספר אותו אחרי שאני כמו מפגר הלכתי וסיפרתי את הסוד שלה.
אם את קוראת את זה[לא.]אני באמת מצטער.
למרות שכבר סלחת לי,אני עדיין מצטער.
ואני ממש יבין אם עדיין יש לך כעס כלפיי,כי גם אני הייתי כועס.
אז חייכתי?אז מה? זה לא אומר שטוב לי. [וואו,אני ממש נהיה בלוגר אמיתי.]
עכשיו אני הולך להגיב לאנשים,אחרי שהבנתי שהקטע של
לא-להגיב-ובכל זאת-לקבל אלפי-תגובות,לא עובד.
גמר חתימה טובה,או מה שאומרים בתקופה הזאת.