הפוסט הבא אני לא הולך להתלונן על חיי, לא אתלונן על בדידותי, 

הפוסט הבא אני אחזור לעצמי. אשקם את עצמי. אשתדל להיות אני האופטימי! 

אז מה אני לבד? יש לי את המרחב שלי. 

אז אני חיי הם תקועים? יאללה נזרום.

גם ככה אין לי כבר עם מי לדבר באמת, יש לי את עצמי 

ואם עכשיו אדבר לעצמי אחשב כמשוגע? באמת אכפת לי...

אני משעמם? אין סיכוי! 

הבעיה היא לא בי אלא בחברה עצמה... 

שתמיד מכתיבה מה בסדר ומה חריג.

אני חריג? לפחות אני לא כבול לחוקים שלכם...

ועכשיו, על מה לכל המלאכים והפיות הפואנטה?!

לא ברור לי... 

עכשיו נרגע ונעשה קפה!: