גארפילד:

מה שאתם הולכים לקרוא התרחש בשני האחרון שמכונה יום "משחקי הרעב"..

זה הולך לזעזע אתכם, כי זה לא היה יום שני רגיל, זה היה נורא מה שקרה שם!

אז היכונו כי לא תהיה דרך חזרה.. ואתם מוזמנים לצאת כבר מעכשיו אם אתם מפוחדים

הכל התחיל בבוקר יום שני רגיל... ככה זה לפחות היה נראה. שפשפתי את עיני

פוקי לא היה שם, האמת שלא היה איש בבית. נכנסתי לבהלה! "ג'ון?, אודי?"

אף אחד מהם לא היה שם. התחלתי לחפש בכל הבית בחדרים והייתי לבדי רק אני

לפתע נשמע רעש מחריד איבטתי סביבי.. והתברר שזאת הייתה רק הבטן שלי

"זה הזמן לאכול ארוחת בוקר, אל תדאגי נדאג לך" אמרתי לבטן שלי.

הלכתי למקרר לקחת לי מעט אוכל כי הייתי רעב אבל מה שלא ידעתי

שהמקרר היה ריק! האמת שכל הבית היה ריק מאוכל-נכנסתי לפניקה!

"לא! זה לא יכול להיות!!" התרוצצתי בכל הבית בתקווה למצוא לעצמי מה לאכול

ככה בעצם ביליתי יום שלם ללא אוכל. "מה לעזא..." זה הדבר האחרון שזכור לי לפני שאיבדתי הכרה...

לאחר מכן מצאתי את עצמי מתעורר בחצר הבית שלנו. הייתי מבולבל לא ידעתי איפה אני בדיוק

"איך בדיוק הגעתי לכאן?" החלטתי לא להיכנס לפניקה שלפתע... "שלום גארפילד!" זה היה נורא

נרמל היה שם! ברחתי מיד מהמקום אבל ללא הצלחה הוא היה בכל מקום! גם רעב וגם נרמל?!

אני מופתע עדיין שיצאתי בחיים, לא הייתה דרך להתחבא ממנו בנוסף. נאלצתי להיכנע לו

"מה אתה רוצה ממני!?" שאלתי אותו בתוקפנות בהתנשפות כבדה, וחוסר אנרגיה...

מה קרה במשך אתם רוצים לדעת?

תחכו למחר. כי בסיפור טוב צריך קצת מתח

נתראה מחר חברים, והפעם נעדכן אתכם לקראת סופ"ש

נמשיך את הסיפור שהסתיים לו במתח

והאם הפינות החדשות בדרך?

כל זה ועוד כמה הפתעות מחר.. אל תבריזו!

וברצינות, אפשר לזניה?

נא להגיב בהתאם!