נימאס לי
נימאס לי
נימאס לי
נימאס לי
נימאס לי
נימאס לי!
נימאס לי!
למה לי לחיות?
למה לי להמשיך לסבול?
אני לא רואה פה אף אחד שזה מזיז לו..
שאני אוהבת מישהו, והוא פשוט שונא אותי!
שאני נימצאת במקוםשאני סובלת בו!
שאני קמה כל בוקר בלי רצון!
זה כבר מתחיל להיות אידיוטי מצידי... אין לי מושג למה אבל ככה זה
כמו שכבר אמרתי מקודם.. נימאס לי!!!
אני אומרת לכם...
אני צריכה מישהו...
שאני אוהב
שיאהב אותי
שיעזור לי כשאצטרך אותו
שיגרום לי לחייך ובאמת להרגיש שמחה מבפנים
שיעשה לי טוב על הלב
אבל יש פה שתי בעיות עקריות...
1. אני לא מצליחה לשכוח ממנו!! למרות שאני נקרעת מבפנים ובאלי למות.. ואני אעשה הכל בשביל לשכוח אותו (או בשביל שניהיה ביחד, משהו שלא יקרה לעולם)
2. לא קיים בן אדם שבאמת אהב אותי בזמן שאני אהבתי אותו..
שלוש חברים "רציניים" היו לי... ושלושתם בני זונות
אחד "בגד" בי
שני לא אהב אותי וניצל אותי [מזל שלא נתתי לו כלום]
ושלישי... שלישי בכלל לא שם עלי כשהיינו חברים, אז הייתי חייבת להיפרד ממנו.
אקיצר מה שניראה לי יעזור הכי טוב.
זה להיתאבד.
בתכלס זה יפתור לי את כל הבעיות... וכל האנשים שעשו לי רע יהיה להם רע, כי איפושהו בתוכם הם ידעו שזה בגללם. אני מקווה ככה. ורקשתדעו שיש סיכוי שזה אחד מכם בעצם, שאתם אח מהם.
תאהב אותי.... אני מתחננת!!!
בחיים לא אהבתי ככה! ואני לא רוצה לצאת שבורה מזה....
3>
נ.ב.
1. סליחה שאני כל כך דיכואנית.. ואני יודעת שזה מעצבן. אזתגרמו שיהיה לי טוב...
2. בהקשר ל-1 יעשה לי טוב אם תגיבו ותעזרו..
3. אני יודעת שהוא לא קורא את זה וזה טיפשי מצידי לכתוב לו משהו שהוא בכלל לא יקרה!