The Life After Death

הפוסט הקודם היה רובו עסוק בדמיון שלי... בזה שאני שוכחת אותו, בזה שאני שכחתי אותו.

חשבתי שהחברים והכיף עוזרים לי לשכוח ממנו.

אבל בעצם מה שהם עושים זה לשים פלסטר על האהבה... וכשהימים הטובים נגמרים, תולשים את הפלסטר... והפצע עוד לא התאחה.

ככה ש...

אני עדיין אוהבת אותו. אין לי מושג למה אני עושה את זה לעצמי.

כי בתכלס נועה צודקת. הוא _ _ _ _ _   _ _ _ _ _ _   _ _ _ _!

אוףף אני שונאת להיות מאוהבת בו!

הייתה לי היום הרגשה, מן הרגשה מוזרה... שאולי יש עוד מישהו שיודע על זה, ואני לא מודעת.

היום יצאתי עם בת-אל סתאם לסיבוב. של שעה וחצי!!!

חחח אבל היה כיף.

ובת-אל בובה. אני חייבת לך שתי כאפות. יזונה!

הכאבת לי!!!

3>

הייתי גם בסניף. היה בסדר לא משו... אבל שבוע הבא יהיה פעולה עם אוכל. [יאמממP:]

ננדוס אי לוב יווו3>3>3>3>3>3>3>3>

מאוד! ובבקשה אל תדפקי אותי, לא נעים לי. [את כבר מבינה]

תודה שאת מאמינה לי!!!

I love you NANDOS

המון!

333>

נימאס לי יזונותת למה אתם לא מגיבים?!

):

תגיבו.