זהו זה...

כל הכח נגמר..

לעמוד מול זרם אין סופי של שנאה והתנגדות...

חוסר רצון לקבל , לחבק , ללטף , לנשק.

למה אני צריך את זה..

שמדברים אלייך יפה..

 וזה לא עוזר..

כבר קשה לדבר. להוציא לשפוךך.. זה לא עובד יותר

המילים שיוצאות לך מהפה .. בישבילך זה סתם ביקורת..

את לא מבינה כמה קשה הולך להיות לי ..

חבל שדווקא הדבר שהכי קרוב לי בעולם . מבקר אותי . בצורה כל כך ברוטאלית ומגעילה.

מחפשת לדקור... בכל מקום...

חחח .. " אני מדמם"

תכלס.. אני יכול להחליק הכל .. אבל לשמוע שוב ושוב .. את המשפטי נאצה האלה..

כאילו מההה...  מההה..

מי אני שמגיע לי יחס כזה.. והיא לא מבינה..

אני שותק לך בטלפון.. ומה את אומרת ..

למה אתה שותק.. שוב אין לך מה להגיד..

או שאתה לא מסכים עם מה שאת אומרת..

מה אני יכול להגיב על המשפט . " לך תגדל לך שכל "

דיי.. מספיק.. כמה אפשר לספוג ולספוג..

אומנם יש הפוגות כל כמה ימים אבל .. זה כבר בלתי נסבל..

הייתי רוצה שתביני אותי קצת יותר מעבר לחשוב עלייך..

או תמיד לצפות מה אני חושב ומה אני מרגיש בלי בכלל לשאול אותי או לראות מה אני רוצה בכלל..

זהו עד כאן.. בטח אמרתי כבר יותר מידי.