בערך חודש שכבר לא מתעדכן לנו הבלוג, ובאמת חשבתי שיהיה לי יותר קל לעזוב, אבל מסתבר שזה יותר קשה.

קרו הרבה דברים בחודש הזה... הצטרפתי לנוער העובד.. הכרתי, חוויתי, התנסיתי, ניסיתי, טעיתי, צחקתי, בכיתי, ראיתי, פגשתי, קיבלתי, נתתי, אהבתי, שנאתי, התאכזבתי, איכזבתי... ולמרות שהיה לי ועוד יש את הבלוג שלי, הפרטי, זה לא אותו דבר.

עולות לי דמעות בעיניים כשאני כותבת את זה.. אני באמת נזכרת בכל מה שעברתי החודש.. בכל הדברים שקרו.. לא היה חודש טוב במיוחד.. כן.. שביתה והכל.. אבל בכל זאת, יש דברים הרבה יותר גדולים שקרו... וו... לא יודעת, אבל זה לא היה חודש קל.

עוד שבועיים בערך ההורים נוסעים לארגנטינה. מצד אחד אני מאושרת כי בכל זאת.. ייאי שבועיים לבד. אבל מצד שני... לא. ארגנטינה. גם אני רוצה, מאוד. אוף איתם! תתחתנו ביולי - אוגוסט ככה אני גם אבוא!!

והיום היה חג מעלות.. והייתי בקן.. והיה כיף! ולמרות שלא היה לי תפקיד גדול מדיי (אפילו שבסוף חילקתי פליירים ועשיתי קצת תפאורה, ועזרתי הרבה בפירוק וניקיתי וסידרתי ובלעע) ממש נהניתי :)

ולא. לא חזרתי לכאן קבוע כי קבענו עם טל שלא... פשוט החלטתי לכתוב כי קצת התגעגעתי. ולא בא לי על הבלוג שלי.

אז זהו. עד כאן הייתי.

ליאת/י/וש/ה.

3>

תגיב ותהיה מגניב. ;)