21.6.07-1.9.07. וואו.

החופש הזה הרגיש לי החופש הכי ארוך בחיים.

קיץ. חם.

אנטליה. כמה דברים קרו באנטליה הזה שלי.

קניון. המקום החרוש ביותר בעיר.

בית. מפגשים. לבד.

פוסטים. שמחים ואופטימיים, עצובים ומבואסים.

כרגע אני יכולה להגיד שהפוסט הזה מבואס.

למרות שכל כך חיכיתי ליום הזה, ורציתי שהחופש ייגמר, ורציתי לחזור לסוג של שגרה, אני לא רוצה לעזוב את החופש. אני מפחדת.

חברוּת. הכל כ"כ השתנה.

הרחוק התקרב והקרוב התרחק.

מי שאני הכי בטוחה לדבר איתה מתרחקת ממני, ולא מחזירה לי את היחס אני מרגישה כלפיה. וזה הכי פוגע בעולם.

אתמול היה לי הכי כיף בארץ. גם עם לוטלט שישבנו בכיכר וניסינו לגרום למכוניות לדרוס מסטיק, ושטיילנו ברחובות, וקנינו נסטי, ושיעברנו לבד את דלי קרים, ושישבנו ליד אריק על הספסל המתנדנד. והיה כל כך כמו פעם. אבל עכשיו זה לא פעם. *לא משלה את עצמי*

אח"כ פלורה באה לישון אצלי. והיה ממש כיף! ואני בטוחה שנמשיך להיפגש, ולישון אחת אצל השנייה.

היום אחותי הייתה אצלי. היה נחמד ביותר ואור היה ממש חמוד.

מחר. אני לחוצה וקצת מפחדת. רררררר  אני לא יודעת מה מצפה לי. =S

כולם לקרוא ולהגיב לפוסט הקודם -  פוסתמונות ת"א עם לילך ונדב.

אוהבת, מתרגשת ומפחדת.

ליאת.