איך זה חסר
לי.
הבצפר. פעם ראשונה
בחיים אני חושבת שאני מרגישה ככה.
אני פשוט
מתגעגעת לבצפר. במלוא מובן המילה.
לצחוקים בשיעורים
(בחלקם)
למורות (לחלקן)
להפסקות
ללפגוש את
כולם
אפילו למבנה
עצמו
עכשיו כשאני
פוגשת מישהו מהכיתה / שיכבה ברחוב זאת פשוט חגיגה:
"מה
קורה?
באיזה תיכון?
מה עושה
בחופש?"
פעם זה היה:
"היי!"
אוף! אני צריכה
בצפר.
לא יודעת
למה. פשוט מרגיש לי ככה.
פתאום באלי
לעשות שוב חזרות למסיבת סיום. לרקוד חופש, ואת תהילה מאחורי הקלעים.
לשיר בשיר
פתיחה.
בשיר סיום.
עם כל השכבה.
לא לבד בבית מול הDVD.
איך אני
מתגעגעת.
אני מתגעגעת
אלייך. שתמיד קיוויתי שיקרה משהו. ואף פעם לא קרה יותר מדי. תמיד ניסיתי ואני
חושבת שאת לא רוצה.
ואלייך. שהיה
שם משהו ועכשיו אין. שאני רק מדברת איתך מדי פעם או מתכתבת איתך. ופעם היינו
מדברות כל יום לפחות רבע שעה.
ואלייך.
שאפילו כשבכוח רצינו. ואני יודעת ששתינו ניסינו, זה לא הלך.
ואלייך.
למרות שאיתך זה יכול לבוא ביותר קלות. אבל יש מרחק. לא כמו פעם. אין אפילו שיחות. יש
דיבורים. כבר יותר מחודש שלא הייתה לי איתך שיחה כמו שצריך. וזאת לא את. שבטח כולם
חושבים שאני מתכוונת אליה. זאת דווקא את המ' והמ' שלי.
ואלייך. אפילו
שאת כבר יודעת את זה.
ואלייך.
למרות שלפעמים אני לא סובלת אותך.
ואלייך.
לשטויות שלך. אני לא חושבת ששנה הבאה יישאר מזה משהו. ת'מאת?! מקווה שלא יישאר
כלום. מספיק.
ואלייך. שאני
יודעת שישאר משהו שנה הבאה. וכמו שעד עכשיו הסתדרנו כמו גדולות. ככה יהיה גם שנה
הבאה. אני בטוחה.
ואלייך.
ואלייך.
ואלייך.
ואלייך.
ואלייך.
וואי מה עובר
עליי?! אני רק מתגעגעת?!
אני גם
אוהבת.
את. אני לא
יודעת אם אני אוהבת אותך. אבל אני רוצה שנהיה חברות. מאוד רוצה.
ואת. אני אוהבת
אותך אבל לפעמים פחות. את לא אמיתית. לפחות ככה אני חושבת. ואני יודעת ישי כאלה
שחושבים אחרת. אבל כשאת אמיתית, אני הכי אוהבת אותך בעולם.
ואת. אני אוהבת
אותך. מאוד. מאודמאוד. ואני רוצה. וגם את. ובגלל זה אני יודעת שיהיה טוב. ושנה הבאה
יישאר טוב. ואני אוהבת אותך. תמיד.
ואת. אין ספק
בכלל. אני אוהבת אותך. יותר ממה שאת חושבת. הרבה יותר. אוהבת..
ואת. 3>
ואת. אני לא
אוהבת אותך. בכלל לא. לפעמים אפילו שונאת. למרות שאני לא שונאת אף אחד. חוץ מזאת
שמתחתייך אותי.
ואת. אותך אני
לא אוהבת. אני שונאת אותך. ככה. ממש.
ואת. אני אוהבת
אותך. תמיד היינו חברות. לפעמים יותר ולפעמים פחות. אבל לפעמים אני כועסת עלייך. לפעמים
את מעצבנת. אבל כולנו כאלה. אני אוהבת אותך.
ואת.
ואת.
ואת.
ואת.
ואת.
שיר פרידה
ביצוע: שלמה ארצי
מילים ולחן: שלמה ארצי
זה שיר פרידה,
אז בואי רק אמרי שלום.
אני אומר תודה
ואת יודעת שחלום,
סופו להתגשם...
אני אומר תודה
ואחר כך נושם.
כמו חופים שים עוזב,
אני עובר עכשיו ממך.
בין דמעות ובין כאב,
אני הולך אני...
זה שיר פרידות
תמיד אומרים בין השורות,
שכמו חידות,
פרידות גם הן אינן פתורות.
אין בי מנוחה,
רוחך שבי
גם היא בוכה.
כמו חופים שים עוזב
אני עובר עכשיו ממך.
בין דמעות ובין כאב,
אני הולך אני...
כל הפרידות הן עצובות,
כאב המילים חותך,
טלפנתי שנה ולא ענית,
אני הולך ממך.
וד"א... יש הבדל בין המסומנים בקו למודגשים. הבדל שאני מבינה אותו.
וכששניהם ביחד. זה כדי להדגיש הכי הכי הכיייייי.
אוהבת המון המון המוןן
תגיבו!בבקשהבבקשהבבקשה!
ליאתי 3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
