הצד האחר שלי

המעליות בליבי כבר עלו ,ירדו וחלקן התרסקו אך המשכתי כל פעם מחדש לטפס במדרגות מהתחלה צעד צעד אל עבר אהבה חדשה .

בסופו של יום הבדידות תכרסם , אזיל דמעה על העולם שהכרתי .

משהו ממני נשכח על כל יום שעובר , על כל דמעה שנפלה .

כל הדרכים מובילות אל אותו מוצא ללא דרך חזרה .

הדרך שבה אני הולך הפרחים כבר נבלו , העצים ערומים רק להמשיך לצעוד קדימה בלי להסתכל לאחור .

יש רק מוצא אחד .