הצד האחר שלי

כשהרוח נושבת היא לוקחת איתה את הדבר היחיד שאני יכול לזכור ממך , הריח המתקתק שמוכן להישאר על עורי כל עוד אני נושם.

כשהלילה יורד הדבר היחיד שזורח לו , אותו חיוך כובש שאפילו הירח מקנא ביופיו .

כשהגשם יורה הדבר הכי רטוב שיהיה על האדמה , אותם שפתיים מלאות תשוקה שהאיפוק אליו נגמר אחרי שניות ספורות .

כשהחלום מתחיל את היא הסיבה שבגללה אני לא מוכן להתעורר ממנו .

כשהדיכאון מתחיל המוצא היחיד , אלה עינייך הגועשות ניצוצות שנותנות לי את חבל התקווה .

כשגן עדן הגיע ואיתו שער נעול עם מנעול , את פתחת בליבך את שערו .

כשכל זה יקרה אני אדע שאת קרובה אלי , ואת תדעי שאותך לא אוכל לעזוב .