הצד האחר שלי

סוגר את העיניים אל תוך החשכה אך תמיד אותה תמונה עולה .

את ההרגשה שרק אני בעולם הזה .

כל הכתיבות שנולדות מתוך ייאוש , הם רק מראות שאין לי דבר מלבד הגעגוע .

אם תקראו את מלותי תדעו שמשהו חסר בי .

עוד לילה במיטה מסתכל בנקודה למעלה בתקרה , חושב לתומי , הכל נורא סתמי .

כמה עוד אפשר לחשוב על משהו שעוד לא קרה ! .

גם אם זה יראה כאילו כלום לא חסר , כאילו טוב לי עם עצמי תדעו שבסוף היום זה אחרת .