הצד האחר שלי

יש לנו הרבה סיבות,קשים,פחדים ולבטים אך לבסוף אנו מחליטים להיפרד .

אני מחליט להיפרד ממה שאין לי , אולי ככה אני לא יחשוב יותר מידי על זה.

זה עצוב להיות כאוב על דברים שאין לך בעצם , שהם רק בחלומות ומחשבות שלך ואתה לא משיג אותם .

זה שגרה לחיות בדיכאון על מה שאין ולא על מה שיש .

הקושי לקום כל בוקר לראות את עצמך במראה ולהבין שבעצם מה שיש לך זה רק השתקפות עצמית, והבפנים אף אחד לא יודע למרות הדרך הקשה שאתה עובר בשביל למצוא את המישהו שיכיר אותך באמת .

תמיד היו האלה החלומות ,הרצונות , הדברים שאין והכל אני רציתי וניסית להשיג אך התוצאה הייתה ללא מוצא .

אולי מחיקת העבר כל הכאבים , השברונות, הפחדים, הכעסים, הבטחון העצמי הירוד וכל החצי שכואב לי איתו יהפוך לחצי חלק שיוכל להתמאלות ע"י החצי השני .

 לכל סיום יש התחלה חדשה ותמיד שהפרידה היא קשה .

להיפרד מכל מה שמחזיק אותך זה ההיגיון שלא מחזק אותך .