המלאכית שלי הייתה האשליה הכי מתוקה שלי , היא תמיד הייתה באה עם הזוהר הזה סביבה והרוך בפניה ,תמיד רציתי שתפרוש את כנפייה תחתיי , לחוש את הרוגע והחום שהיא תשרה עליי .
למלאכית שלי יש ייחוד מיוחד כמו לכל שאר המלאכים וזהו הכנפיים הם גדולות, לבנות, מבריקות ורכות .
השימוש המרבי שלהם זה המעוף כך היא תוכל לרדת מגן עדן ולחפש אחרי .
כשהיא עפה לה ברחבי עולמנו אחר האדם שבשבילו היא תרד ארצה ותפרוש כנפייה עליו ובכך לא תוכל לשוב לגן עדן למרות שברגע שתמצא את האדם היא תרגיש לצידו גן עדן מרהיב , עצום ומלא תשוקה יותר מאשר המקום ממנו היא תעזוב .
המלאכית שלי עדיין לא מצאה אותי , אולי יש לה תקלה בכנפיים והיא צריכה מנוחה אך לעומת זאת ישנה אפשרות שהיא איננה מודעת לרגשות שלה עד אשר היא לא תרד ארצה .
כרגע אני מדמיין את המלאכית שלי רק בחלומות הטובים שלי ,האשליות המתוקות שלי , הפנטזיות מלאות התשוקה שלי אך היא עדיין בגדר של נעדרת !
