זהו נשברתי,
היינו ביחד חצי שנה הוא היה האהבה הכי גדולה שלי בחיים הוא היה החבר הכי טוב שלי והשקט והרוגע שלי הוא היה הסלע שלי שהחזיק אותי כל כך וזהו הוא החליט שזאת לא אני זה הוא.
באמת אני לא מסוגלת לאכול לא מסוגלת לישון ולדבר לא רוצה לצאת מהבית אני בדיכאון הכי עמוק שהיה לי כבר תקופה ארוכה.
אני באמת לא יודעת איפה לקבור את עצמי.
הוא אמר לי שהוא לא יכול להכיל אותי יותר שיש לי יותר מידי התנדדויות מצבי רוח בשלושה שבועות האחרונים אבל מה זה שלושה שבועות לעומת חמישה חודשים שהיה כיף והיה טוב והייתה אהבה וגם שויתרתי על דברים שאני רוצה כמו טיול אחרי צבא והעובדה שאתה אימפונטת שאין לך הרבה כסף אז לא יוצאים ולא עושים ולא מבלים. אבל היה לי אותך אז לא באמת היה לי אכפת. אתה כל מה שהייתי צריכה. הלילה טוב בלילה והבוקר טוב בבוקר זה מה שדירבן אותי להמשיך את היום. אני מרגישה כאילו יש לי בלון בגרון שלא מוכן להרפות.
אני מרגישה כאילו כל החיים שלי מתמוטטים בבת אחת ואני לא יכולה לעשות כלום נגד זה. כי אתה החלטת. כי האהבה שלך ירדה. כי לא הייתה מספיק חזק להישאר שהכי הייתי צריכה אותך שכאב לי. והייתי צריכה אותך שם איתי להחזיק אותי ולעזור לי לנשום. ואתה פשוט קמת והלכת כאילו שאתה אפילו לא מכיר אותי. אני שבורה וכואב לי ואני לא יודעת איך לצאת מזה.
אני רוצה אותך איתי בלילה שתחבק אותי ותגיד לי שהכל בסדר ולא קרה כלום.
תכננו עתיד ביחד תכננו לעבור לגור ביחד במרץ ולשכור דירה ברמת גן או בקריית אונו ולאהוב חשבנו על לטוס למקסיקו ביחד ואולי בעוד שנתיים שלוש להתחתן ואני עכשיו רואה את כל העתיד שבנינו ביחד כל כך יפה קורס לי בין הידיים. ונעלם לי לאט לאט מהעינים.
ולמה כולם אומרים לי שנחזור ואני לא רואה את זה קורה? אתה כל כך עקשן וקשה ועצבני שאני לא רואה איך תתרכך בישבילי.
למה אתה פאקינג לא מוכן להילחם עלי. למה אתה פאקינג לא מוכן לבוא ולדבר ולפתור את זה?
כואב לי ואני פגועה ואני כועסת ואני צריכה אותך עכשיו. אז למה אתה לא בא?
ועכשיו אני צריכה לראות אותך ביום שלישי בעבודה איך אני אמורה להגיב?! אמרת לי להיות חזקה ולהחזיק הכל אבל אם עכשיו אני מתפרקת שאתה לא לידי מה יקרה שתיהיה?
ועזוב את זה איך אני אמורה להתמודד עם יום ראשון שבא שבו אנחנו אמורים לחגוג חצי שנה.
והגעגועים הורגים אותי ומחסלים אותי טיפה אחרי טיפה.
היום עשיתי פעם ראשונה הילוך רביעי בשיעורי נהיגה ואתה היחידי שרציתי לספר לו את זה. ורע לי ואתה היחידי שאני רוצה לדבר איתו. בא לי לנשק אותך ולחבק אותך ולאהוב אותך ונמאס לי להרגיש כאילו מישהו הוציא לי את כל הפנים תקע לי בלון בגרון ואמר לי: תתמודדי ככה. בעיה שלך.
מה אני אמורה לעשות עכשיו?! לשכוח אותך?! להפסיק לאהוב אותך?!
אני נמצאת בבור עמוק שאני לא יודעת איך לצאת ממנו ורק אתה הייתה יכול להוציא אותו ממנו.
ואתה פשוט ברחת שניהיה קצת קשה.
בא לי להיכנס למיטה ולא לצאת לעולם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
