עיצוב חדש!(הכנתי אותו לבד לשם שינוי)
די משעמם..(נו בטח, מה השעה עכשיו?),
אחרי יום די ארוך:קניתי מכנסיים(שבגלל זה עשיתי מאה סיבובים בין החנויות),ושווצ'ר עם גולגלות(מתה על זה).
הלכתי מ7 לראות מופע של סטאנדפ (אחד מהם היה בארץ נהדרת), היה די מצחיק אבל כל
הדרך חזרה הביתה באוטובוס...המון אנשים ונסיעה של חצי שעה...
לא כל כך הרבה..אבל זה נראה ארוך..
דרך הגב בטח שמעתם האלבון החדש של מקפליי יוצא מחר, אבל זה בטח בארה"ב ולונדון..
אני כבר מחכה עד שזה יגיע לפה
צליל הגיטרה שלי
פרק 2:
היילי:"היי יורי"
יורי:"היי, אז איך הבוקר?"
היילי:"בסדר..נחמד"
יורי:"גם אצלי בסדר,כמו שאני מכיר אותך את לא יודעת ממש להתרגש"
היילי:"אממ חלק מזה נכון..אבל היום אולי קצת"
יורי:"כן א..בית ספר חדש...ה-מ-ו-ן אנשים"
היילי:"נכון..אין לי מושג איך אפשר לעבור פה בכלל,אממ.אני יכולה לשבת איתך?"
יורי:"אוקי"
אחרי כמה שיעורים עם המחנכת היילי הכירה עוד הרבה אנשים חדשים(היו די מוזרים לה), ואחרי כמה בלבולים באיזה קבוצה היא נמצאת בכמה מקצועות, חזרה היילי הביתה כולה עייפה, היא נכנסה הביתה במהירות כדי להתקרר מהחום ולשתות משהו קר.
אמא של היילי:"אז איך היה היום הראשון?"
היילי:"בסדר..נחמד"
אמא של היילי:"רוצה לאכול משהו? לא אכלת כלום מהבוקר"
היילי:"למשהו אני לא ממש רעבה,אולי מאוחר יותר"
אמא של היילי:"את חייבת לאכול" ונכנסה לסלון לצפות בטלוויזיה.
היילי נכנסה אחריה והתיישבה על הספא כמה דקות, סרר שקט בדקות האלה עד שהיילי שברה את השתיקה:
היילי:"זה היה קשה" אמרה בקול נמוך וקשה.
אמא של היילי:"מה היה קשה?"
היילי:"היום הראשון תמיד קשה נכון? כאילו זה היה בסדר.."היילי ניסתה להסביר את עצמה.
היילי:"אני לא רוצה ללכת יותר לבית הספר הזה! אני רוצה לחזור!!" פתאום הרימה את קולה ודמעות זלגו על פניה.
אמא של היילי:"היילי זה עובר, נכון זה קשה אבל זה עובר בסוף" חיבקה את היילי.
היילי:"כן...אני יודעת....אבל הכול, הכול שם אחרת.."
אמא של היילי:"נכון, כי זה מקום חדש, מה קרה לך? לא חשבתי שתקבלי את זה ככה"
היילי:"אולי פשוט לא הייתי צריכה לעבור וזהו..אולי כדאי שאני אחזור.."
אמא של היילי:"זאת הייתה הבחירה שלך, את צריכה להבין לאן את כן רוצה, וזה יעבור עוד תראי..תכירי אנשים חדשים ויהיה בסדר"
היילי:"הכרתי אנשים חדשים..אבל הם שונים כאלה..."
אמא של היילי:"עוד מעט יש חופש ותוכלי לטייל עם האנשים שהכרת ויהיה לך קל יותר"
לאחר כמה דקות היילי נרגעה,היא לא הבינה בעצמה מאיפה זה בה פתאום.
ואחרי כמה ימים בבית הספר השעות נראו ארוכות יותר (וגם השיעורים שהיא כל כך שנאה), היא לא התעניינה כל כך באנשים החדשים,כך שכל הזמן היא שמעה את הלהקות הכי אהובות עליה (מקפליי בעיקר)וכתבה שירים חדשים על זה שהיא רוצה להיות במקום אחר ושהיא לא אוהבת את בית הספר:
Hold on
In the smallst place
In the zone with other faces,
Can you see me apart?
I used to know what I am,
Waiting for, believing I can.
And soon it all will disappear
But around when you’re thinking that way it’s scaring me to walk away.
I’m sure , I’m not lieing to myself
I don’t want to pass it all alone.
I’m afraid to see it like alie,
I can’t get it this way
The salient is coloring to black
When everyday I see it’s coming back,
All the same ,all of those people I don’t want to have.
So pay attention, explain to yourself,
Get me on the phone and show me the way,
How I will be the one that will win the game
Find me, hold me and tell :”it will be o.k”.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
