היי שוב אנשים, איך השבת?
אצלי עכשיו עושים על האש(אני כבר מחכה),
זה לכבוד היומהולדת(בני דודים שלי באו),
טוב אני לא אחפור על היומהולדת הרבה...הינה רק הצעצוע החמוד שאחותי הקטנה והגדולה קנו:
ומהצד
הן קנו לי גם מחברת (כדי שאני אכתוב את השירים שלי בה),אני די שמחה שהן לא מזלזלות בשירים שאני כותבת
:]
והינה זר פרחים קטן:
(הגרפיקה לא משהו), והדודים שלי קנו לי צורב ואיפור(ממש אהבתי,סופסוף אני יכולה לשמור את כל הסרטים).
וזהו(בכל זאת חפרתי).
התחלתי לכתוב סיפור סופסוף, כי חשבתי הרבה זמן אם כדאי או לא (יש לי די הרבה רעיונות),
אז זה סיפור בסגנון של מן פאנפיק אבל קצת (נראה לי אני מכניסה לשם את מקפליי ואולי להקה אחרת),
אז הינה בנתיים הפרק הראשון, זה הפעם הראשונה שאני כותבת סיפור אז אולי זה יהיה משעמם או לא ממש טוב,
(תתחשבו בי חח).
צליל הגיטרה שלי:
היילי היא נערה בת 15 שהגיעה לישראל בגיל מאוד צעיר והיא גרה בחיפה עם המשפחה שלה:אמא ,אבא ,אלונה (בת 18)והיא בצבא, וליה (בת 11)ביסודי.
היילי רוצה להיות זמרת (מאז שהייתה קטנה כתבה שירים וידעה לנגן על גיטרה קלאסית).
תיאור: שיער חום , חלק עד אחרי הכתפיים (בתסרוקת של אימו בנות אבל בלי השיער הממש קצר מאחור) , לא ממש גבוהה,עיניים חומות, ודי בקטע של פריקית(לא הכי בעולם).
הזמן: מאי2007.
פרק1:
היילי מצלצלת בדלת של ביתה
אמא של היילי: "שניה,אני מיד פותחת".
היילי:"יופי, כל דקה בחוץ זה פחות זמן להישאר בבית עד מחר" אמרה עם פרצוף חמוץ.
אמא של היילי נגשה לדלת לפתוח.
אמא של היילי:"ומה קרה הפעם עם המורה במתמטיקה?"
היילי:"אמא, אני פשוט לא יכולה יותר!! כמה אפשר? היא כזאת מטומטמת..."
אמא של היילי:" טוב,אחרי שתסיימי את ההקדמה תתחילי להסביר איך זה ששוב קיבלת ציון נמוך?" שאלה עם מבט מאוכזב.
היילי:"תגידי איך אני יכולה לקבל ציון שקרוב אפילו ל80 אם היא לא יכולה לענות לך על שאלה מסכנה אחת?"
"את יודעת מה היא עושה כשאת שואלת אותה משהו? הינה אני אראה לך:" היילי התקדמה לכיוון המטבח.
היילי:" נגיד את שואלת -למה יצא שם 2?"
"זה מה שהיא עושה: מה? מה שאלת?" היילי התחילה לעמוד ולדבר בצורה מגוחכת.
היילי:"אז את מנסה להראות לה איפה והיא אומרת-"ה7 פה כי זה כתוב בספר", אני פשוט לא יודעת מה לעשות איתה"
אמא של היילי:"את יכולה להתחיל בלדבר איתה נכון"
היילי:"איך?? זה בלתי אפשרי.."ענתה באכזבה מלאה.
אמא של היילי:"טוב..עזבי כבר, אין מה לעשות..לפחות את עוברת בית ספר"
באותו הזמן נכנסת אלונה למטבח
אלונה:"מה לפרופסור מתמטיקה יש בעיות עם המורה?" שאלה בחיוך.
היילי:"חח,מצחיק" ענתה בציניות.
אמא של היילי:"טוב אז נחכה לוליה ואז נשב לאכול"
היילי:"טוב.." אמרה בדרך לחדר שלה.
אחרי שוליה באה כולן ישבו לאכול
היילי:"תגידי וליה יש לך אולי בכיתה אנשים שצריכים עזרה בשיעורים או משהו?"
וליה:"אממ, נראה לי שכן. רגע, אל תגידי שעכשיו אני צריכה ללכת ולהציע להם את העזרה שלך.." הסתכלה במבט עייף.
היילי:"אז מה? מה אסור לגברת מקובלת לשאול כמה אנשים ולהגיד להם את המחיר??"
וליה:"אוקי,אוקי רק על תתחילי לעשות לי הרצאות"
היילי:"מה הרצאות אני פשוט צריכה.."
אלונה:"לאסוף כסף ולקנות גיטרה חשמלית, כולנו יודעים" המשיכה את היילי.
היילי:"ולמה לכולם יש בעיה עם זה?"
וליה ואלונה כבר קמו לשטוף את הכלים
אמא של היילי:"דברנו על זה שכל זה סיכוי קטן, בואי פשוט לא ניכנס לזה.תקני את כל מה שאת רוצה"
היילי:"כל עוד זה הכסף שאני ארוויח..כי את לא חושבת שצריך לבזבז על זה כסף" אמרה בקול שקט וקמה.
אחרי שהיילי עבדה כמה שבועות והרוויחה מספיק כסף, היא קנתה גיטרה חשמלית וגם חוברת כדי ללמוד(היא למדה לבד),
אחרי 3 חודשים קשים של הלחנת שירים וגם סיום חטיבה היילי הייתה בשעות הערב מטיילת עם החבריה: קייטלן, אינה,סרגיי ,טניה, אלכס.
היילי:"מה אני הולכת לעשות בבית ספר החדש עכשיו בלעדיכם?"
טניה:"אז פשוט תשארי,למה עברת?"
אלכס:"נכון, בוגדת ,אני לא מרשה לך לעבור לשום מקום"
היילי:"כן,כן כמו כל השנה ניסיתם לשכנע אותי,אבל אני רוצה פשוט יותר אפשרויות..זה הכל"
אינה:"אבל יש גם פה אפשרויות, לפחות נהיה ביחד.."
היילי:"אנשים זה לא יוביל לשום מקום..בואו פשוט נדבר על משהו מעניין יותר, כמו במקרה על החבר החדש של טניה
טניה:"עכשיו כולם הולכים להידבק אליי בשאלות נכון?"
סרגיי:"כן טניה, אולי תספרי לנו למה התחלת להבריז למפגשים האחרונים שלנו?"
טניה:"אנחנו לא עושים שום דבר מיוחד, לפחות לא מה שאתם חושבים חח"
קייטלן:"נוו תספרי משהו.."
טניה סירבה שוב ואז הן התחילו ללכת יותר אחת ליד השנייה
היילי:"ומה יש לקייטן ולטניה לדבר בלעדינו?"
אינה:"כמו שאני יודעת הן מנסות להיות יותר ביחד כי את עוברת"
היילי:"יופי שהיא נוטשת אותי ככה"
אינה:"עזבי, גם ככה אפילו לא דיברת איתה על נושאים יותר חשובים מכיתה ובית ספר".
היילי:"כן..זה בדרך כלל מה שאני עושה איתך חח"
אינה:"כן, למשהו אנחנו מהתחלה התחברנו ככה"
ה-1 בספטמבר
היילי:"אוקי אמא אני הולכת"
אמא של היילי:"אני מאחלת לך יום מוצלח היום"
היילי:"תודה, ביי"
אמא של היילי:"ביי"
באוטובוס היו הרבה אנשים והיילי עמדה, היא הייתה די נרגשת ליום הראשון
היילי נכנסה לבית הספר ומצאה את כיתתה, היא הכירה שם כבר כמה אנשים(מהמפגש עם המחנכת) וגם כמה אנשים מהכיתה הקודמת שלה(יורי,קייר) אבל היא לא הייתה בקשר הכי טוב איתם.
זהו...מקווה שאהבתם בינתיים(ההתחלה בינתיים משעממת).
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
