רק עכשיו הבנתי.
אני לא מספרת לו, ואפילו מסתירה את זה,
רק בגלל סיבה פשוטה.
סיבה שיכולה להפוך הכל, ולקבוע המון בהמשך הדרך.
אותה סיבה? כזאת חשובה.
הרוב תלויים בה, כל הזמן.
הבנתי את זה, ישר אחרי שקראתי מהבלוג המרגש הזה,
של קרן, בעלת כישרון כתיבה עצום.
תיכנסו אליה למרות שהיא פרשה, יש שם פוסטים יוצאי דופן.
אני אוהבת אותו, כל כך אוהבת אותו,
עד כדאי כך , שאני מפחדת לתת לעצמי להכנס לזה שוב.
אני מפחדת.
לתת לו להכנס לחלומות שלי, לתת לו להשפיע עליי,
לתת לו לחשוב רק עליו, עד כדי כך,
שאני מפחדת להיפגע, שוב.
וזאת ? הסיבה.
אין עוד סיבות מזוייפות, זאת התשובה המדויקת.
שקראתי מהבלוג שלה פוסט מסויים, התחלתי להתרגש עד דמעות.
כי זה היה כל כך בחיים שלי.
כל כך אצלי.
כל כך ? אני.
אתם לא יודעים עד כמה אני מפחדת, יותר ממה שנראה.
פחד כל כך עז, ומסוכן.
אין לי ביטחון, כבר אמרתי.
ואני יודעת שכבר כתבתי בעבר שיש לי תכונה של פחדנות,
אבל אני בטוחה שעוד כמה אנשים, עם בטחון גובר משלי,
יהיו באותה בעיה, יותר מדויק ? בנעליי.
ויש לי עוד בעיות, אבל חלקן לא שוות עמוד בשביל הבלוג הזה.
בשביל כמה ח'ברה שיראו חשיפה לחיים שלי ? לא לא לא.
רק לחלקם (:
תודה רבה לתגובות בפוסט הקודם, באמת שימחתם אותי,
אני מקווה שזה ישאר כך. 3>
ודרך אגב, הסרטון הקודם הוא מהסרט "סיפור אהבה בלתי נשכח".
או שבאנגלית, "A Walk To Remember".
***
אלוהים, מתי אני יהיה עם מי שאני רוצה? ולא עם מי שרוצה איתי?
מתי באמת ? אני באמת רוצה להיות איתו, ואני יודעת שעשית
המון בשבילי, בתקופה האחרונה. אבל אני רק מבקשת, בבקשה.
אני באמת מקווה שזה יצליח בסוף.