14 שנה אני חיה... עכשיו נזכרת שפתאום יש לך נכדה?
פתאום את מתעניינת בי. מתקשרת לשאול מה שלומי, איך עבר עליי היום.
את מזמינה אותי אצלך ומכינה את האוכל האהוב עליי.
את אומרת לבנות דודות שלי שהן צריכות ללמוד ממני כ"כ הרבה דברים.
את חושבת שקשר שהפסדת ב14 שנה פתאום יתחיל? קשר צריך לבנות.
את מצפה ממני ליותר מידי דברים.
לקנות בימי הולדת מתנה ולהביא כסף לחגים זה דבר שאני מאוד מעריכה אבל עדיין,
זה לא מפצה על החוסר יחס שלך.
אני חושבת שאני הנכדה היחידה שאת לא התייחסת אליה.
לכולן את התייחסת הרבה יותר מכולן. הן לא מעריכות את היחס שלך.
ואני מקנאה בהן שיש להן קירבה כולשהי כלפייך.
בעלך? סבא שלי... אין לו מושג איך קוראים לי. הוא קורא לי נויה... מתבלבל ביני לבין אחותי...
אני יכולה לספק את מספר הפעמים שדיברנו בחיים על יד אחת.
אין לי קשר למשפחה שלכן. אני יודעת שתמיד ניסיתי לברוח ובטח שהייתי נכדה לא קלה...
עשיתי הרבה בעיות במשפחה אבל זאת לא סיבה. הייתי שונאת לבוא לבקר אותך.
הייתי רואה אותך פעם בשבועיים וגם אז תמיד ניסיתי לברוח.
לא אהבתי אותך. אפילו הייתי שונאת אותך. לא הייתי קוראת לך סבתא ובפעמים הנדירות שכן קראתי זה היה בגלל ההורים...
כסף לא מצפה על כלום וכסף לא יוכל לפצות על ה14 שנה האחרונות.
אימא אומרת לי שאני חייבת לנסות. שזה דבר שאני אהיה גדולה ואני אתחרט עליו. שלא הכרתי ולא היה לי קשר עם סבתא.
זה דבר שאני יכולה לתקן עכשיו.
אבל אני לא בטוחה שבא לי לתקן.
היום הייתי אצלה היה דווקא נחמד. ומחר אני גם הולכת...
מקווה שיהיה נחמד. אני אצלה רק שעה-שעה וחצי. יותר מזה אני אשתגע.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
נוי . ™