אני מרגישה שאני לא מעריכה מספיק את החיים..
זה התחיל מאתמול,אחרי ששמעתי את No one but you של קווין..חשבתי לעצמי שוב על המוות של פרדי מרקורי,שוב התעצבתי על כל הסבל שלו,ושוב התעצבנתי על העולם על סבל כזה...אבל אז גם עודדתי את עצמי על שלפחות הוא הצליח ממס' בחינות,ואני גם בטוחה שהוא היה מאושר,גם אם האושר נמשך מעט,הוא היה מאושר,ואז הגעתי למסקנה שכל אדם צריך להיאחז ברגעי האושר שלו,שאסור לתת לשטויות להעיב עלינו כי אפשר לדעת,אולי המוות מחכה לנו מיד לאחר הפנייה הבאה ולא רק המוות יכול להרוס הכל,גם כל מיני מחלות ואינספור בעיות..לכן באמת צריך להעריך לא רק את האושר שלנו,צריך למצוא ת'צד הטוב של העצב,של הכעס..צריך לדעת להעריך את החיים,את הכל..ואני מרגישה שאני לא מעריכה מספיק את החיים..אני מרגישה זעם כלפי הכל,אני מרגישה עצב וריקנות ואני לא מצליחה לשנות זאת..
כלפי חוץ אני צוחקת והכל,אבל מבפנים לפעמים אני מרגישה שהכל הרוס,שבור ואי אפשר להרכיב אותי מחדש..
אין שום סיבה ממשית לכל זה(אני חושבת)..בנתיים אני מנסה להעסיק את עצמי כל הזמן,כדי לא להיות לבד לרגע ולא לחשוב על זה..וכשאני כן מרגישה ככה אני מנסה להעביר לעצמי כל מיני מסרים חיובים כמו זה שאני אלחם כדי לשנות את העולם,ו:god makes no mistakes ודונ'ט וורי בי הפי אבל יהיה טוב,חייב להיות טוב!
שיר חזק,שאני מזדהה עם חלק גדול ממנו(גם אם הוא נכתב על המאבק של פרדי מרקיורי במוות השיר מתאים לכל מיני מקרים בחיים) :
The Show Must Go On
Empty spaces - what are we living for
Abandoned places - I guess we know the score
On and on, does anybody know what we are looking for...
Another hero, another mindless crime
Behind the curtain, in the pantomime
Hold the line, does anybody want to take it anymore
The show must go on,
The show must go on
Inside my heart is breaking
My make-up may be flaking
But my smile still stays on.
Whatever happens, I'll leave it all to chance
Another heartache, another failed romance
On and on, does anybody know what we are living for?
I guess I'm learning, I must be warmer now
I'll soon be turning, round the corner now
Outside the dawn is breaking
But inside in the dark I'm aching to be free
The show must go on
The show must go on
Inside my heart is breaking
My make-up may be flaking
But my smile still stays on
My soul is painted like the wings of butterflies
Fairytales of yesterday will grow but never die
I can fly - my friends
The show must go on
The show must go on
I'll face it with a grin I'm never giving in On - with the show -
I'll top the bill, I'll overkill I have to find the will to carry on
On with the - On with the show -
The show must go on...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Elinoy92