Never Hold My Hand If You Are Going To Break My Heart

"הסתכל בי במבטו התועה,כאילו שכח מי השליך אותו מולי. אבל הטירוף הרגיל על פניו הסתלק.הביט בי כאילו הכיר,כאילו נודנותי להיות הקהל שלו,הראשון לשמוע מסקנת חיים שלמים של מחקר,מחקר תיאולוגי שכלפי חוץ נראה תמיד טירוף מפחיד,אך פנימו היה למדנות מעמיקה.נעמד מולי,ולא נותר לו אלא לחשוף בדייקנות ובאיימה בלית ברירה,את גזר הדין הסופי,מסקנה של חיים שלמים,חתומה בלי ערעור-הכל,השואה,היתה מקרה רגיל.

אנשים רגילים עשו אותה ואנשים רגילים היו הקורבנות. ואני עונה לו בעיני,כן"

מתוך-"שואה שלנו"- אמיר גוטפרוינד.