רוצה לרשום פוסט אופטימי אבל מצד שני הרבה דברים מעצבנים אותי.. מעצבן אותי שאני סתומה... ולא מבינה מה אני עושה.
מעצבן אותי שתמיד יש מישהו שיעשה את מה שאני עושה יותר טוב ממני.
מעצבן אותי אתה... כי אתה נהנת על חשבוני[למרות שעכשיו אתה כבר על הזין שלי].
מעצבן אותי כי כולם כאלה מושלמים ויפים ואני לא מושלמת ואין מה לעשות.
אני שונאת שמעירים לי אבל יודעת שצריך את זה.
אני שונאת עבודות ושיעורי בית[מזל שכבר סוף השנה.] אני שונאת את זה שהשנה נגמרת[רוצה שלא תגמר]
אני לא רוצה להתחיל בגרויות[מפחדת].
אני רוצה לסיים את כל המבחנים. אני רוצה שיפסיקו לחשוב עליי דברים שאני לא.
אני רוצה שיפסיקו לשפוט אותי,ואז אולי אפסיק לשפוט אחרים.
אני שונאת את זה שטבע האדם הוא רכלן.. כולם חייבים לרכל על כולם.
אני רוצה ציונים טובים ולא רוצה להתאמץ בשביל זה.
רוצה להיות יפה ומושכת[כל כך שטחית ורדודה].
רוצה להיות מעניינת...
רוצה חופש... רוצה להפסיק ליסר את עצמי במחשבות ולהפסיק לחשוב עד דברים שאני לא צריכה לחשוב עליהם.
רוצה שהפוסט הזה לא יראה כל כך צומי.
אני צומי[בדיוק כמו כל האחרים.]
Even when the world tries to pull me down
Tell me that I can try to turn me around
I won't let them put my fire out without no
But if I keep going on
It will never be impossible...
Not today...