טוב, זה עוד פוסט אהבה, ראשון מסוגו בבלוג שלי, מיליון בכל רחבי האינטרנט ובייחוד ישרא..

גמאני חברה רשמית בנא"נ - נפגעי אהבה נכזבת...

אני כל כך צריכה מישהו, אחד כזה שאפשר יהיה לדבר איתו עד השעות הקטנות של הלילה...

ללחוש לו סודות, לספר לו על כל הדברים הקטנים שמציקים לי...

לשבת איתו מחובקת, כשחם , כשקר, להזיע ביחד ולנקוש שיניים ביחד מרוב קור...

לשבת איתו סתם ככה בבית, להתחבק קצת.. להתנשק...

שלא יחשוב רק על סקס... או יותר נכון שלא יחשוב איתי על סקס.. לבד הוא יכול לחשוב כמה שבא לו...

אף פעם לא היו לי דרישות מוגזמות...

הוא לא צריך להיות דוגמן... גם לא איזה מבין גדול באופנה וכל השטויות האלה, זה התפקיד שלי....

הוא לא צריך להיות הכי חכם, הכי מוצלח, הכי מהמם...

הוא צריך להיות רק ... קצת שלי....

שיאהב אותי באמת... יותר מזה אני כבר לא מבקשת...

ובכל זאת, כל פעם שאני מוצאת משהו כזה.. ואני כבר חושבת שגם הוא מצא אותי..

הוא הולך עם מישהי אחרת..

עד סוף החיים שלי זה יהיה ככה?!

אני לא יודעת אם יש עכשיו מישהו.. אני בקטע שלו... לא נראה לי שהוא בשלי (לא מפתיע במיוחד...)

יש לי תחושה שפשוט אף בנאדם לא באמת יאהב אותי מתישהו...

נקווה שעד הפוסט הבא התחזית הזו קצת תשתנה...