לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


בלתי ניתן לעצירה .

כינוי:  הזכויות שמורות (:

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2008    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
5/2008

עד שהכל ייגמר | פרק 41 .


 

 

פרק 41 .

 

השעה 10 וחצי בבוקר .

ביל פקח את עיניו באיטיות משחרר את ריסיו מהנוזל הדביק שהיה בין עפעפיו .

הוא הסתכל ימינה , וראה את אמה שוכבת לידו ושקועה בשינה עמוקה .

הוא קם לישיבה , העביר את כף ידו על פניו כדי להעיר את עצמו קצת יותר , הוריד את רגלים מהמיטה וקם לכיוון היציאה .

הדלת נפתחה ודלת החדר ממול נפתחה גם היא .

טום וביל עמדו שם והסתכלו זה בזה עם שפתיים נפוחות מהשינה , עיניים מלוכסנות מעייפות ורק בוקסר צמוד לגופם .

הם עמדו שם כמה שניות מסתכלים זה על זה במבט מאיים ואז טום דחף את ביל חזר אל תוך החדר שלו ורץ בצעקה ,

" אני ראשון במקלחת !!! "

ביל יצא חזרה למסדרון וצעק אליו בעצבים , " י'הומו אתה תשלם על זה ! " ורץ גם הוא לכיוון המקלחת .

 

-

 

פתחתי את עיניי .. הכל היה מטושטש , וראשי כאב והסתובב בקצב לא נורמלי .

הבטן שלי התהפכה בפנים והרגשתי כל כך מגעיל .

לא הצלחתי להרים את עצמי , הייתי כל כך עייפה .

כשראייתי התהברה ניסיתי לפענח איפה אני ..

מה זה המקום הזה ?

ואז נפל לי האסימון .

זה החדר של טום .

קמתי בבהלה לישיבה והסתכלתי סביב .

שפשפתי את עיניי לבדוק שאני לא חולמת ואפילו נתתי לעצמי סטירה כואב שאולי תעיר אותי . אבל זו הייתה המציאות , אני ישנה בחדר של טום .

איך לעזעאזל הגעתי לכאן ?!

קמתי מהמיטה והסתכלתי על עצמי , הייתי לבושה רק בחולצה גדולה של טום שכיסתה את כל גופי עד הברכיים .

שיט . רק שלא עשיתי שטויות .

הלכתי למראה סידרתי את השיער , ניקיתי את העיניים ופתחתי את דלת החדר .

דלת החדר ממול נפתחה ולא האמנתי למראה עיניי .

אמה ?!

עמדנו אחת מול השנייה מסתכלות זו בזו ומתקשרות במבטים .

היא לבשה רק חולצה קצרה צמודה ובוקסר של בנים , של ביל כנראה .

" תביאי לי סטירה . " היא אמרה לי והעפתי לה אחת .

היא יישרה את הראש וסידרה את הלסת עם פיה ומיד אמרתי לה ,

" גם אני צריכה אחת . " ומיד הרגשתי איך הראש שלי אף והלחי שלי מתחילה לשרוף .

ניערתי את עצמי מהסטירה של אמה והסתכלנו אחת על השניה בתקווה לפענח מה קורה כאן .

" מה את עושה כאן ?? "

" מה את עושה כאן ? "

" אין לי מושג .. הדבר האחרון שאני זוכרת מאתמול זה שסיימנו את הבקבוק והתחלנו לרוץ לעבר האולם .

מאז שנכנסו הכל מחוק וקטוע .. "

" אני זוכרת רק עד .. " והיא עצרה לפתע .

" שמיילס בא לדבר איתי . " ולפתע פניה נהיו עצובות ועיניה העלו דמעות .

" על מה ?? "  לא הבנתי על מה היא מדברת ..

" אני אספר לך אחר כך . " והיא הסתכלה עליי .

לקחנו נשימה עמוקה .

" בואי . " היא אמרה והושיטה לי את היד שלה .

החזקתי אותה והלכנו לכיוון הסלון של בית משפחת קאוליץ .

 

-

ביל וטום ישבו על הספה וצפו במשחק כדורגל .

" בא לי למות . " ביל אמר לפתע .

" מה קרה ? " טום שאל כשעיניו עוד שקועות בטלוויזיה .

" אתמול היא הייתה נורא עצבנית עליי .. היא לא רצתה לדבר איתי .

אתה חושב שמיילס אמר לה ? "

" לא יודע .. תשאל אותו . " ועיניו עוד במשחק .

" ולך תדע , אולי היא אפילו לא זוכרת .. מצאת אותה במצב די רע לא ? " אמר והפנה את עיניו אל ביל .

" אני רוצה להאמין שזה מה שיקרה אם מיילס דיבר איתה . שהיא לא תזכור כלום . "

ולפתע נשמע שיעול מאחורה ושני הבנים הסתובבו וראו את אמה וכריס עומדות על אחת המדרגות כשידיהן משולבות זו בזו ופניהם מורכנים .

שניהם קמו והתקדמו אליהן ..

-

 

עמדנו בקצה המסדרון וירדנו ת שתי המדרגות שהובילו לסלון .

הלב שלי דפק כמו משוגע , לא רציתי לדעת מה היה אתמול שמא זה לא ימצא חן בעיני .

ראינו את התאומים יושבים על הספה וצופים במשחק כדורגל ..

הם מלמלו משהו , לא ממש הצלחתי להבין ואז אמה השתעלה קלות והם הסתובבו במהירות .

הם הסתכלו עלינו שניה ומיד קמו לכיווננו .

" אא .. אא .. אא .. " ביל התחיל לגמגם .

" אתן זוכרות משהו מאתמול ? " טום שאל בביטחון ואני הרכנתי את מבטי כדי להתעלם מעיניו .

" לא . " עיניתי .

" קצת .. " אמה אמרה וביל לפתע נראה לחוץ .

הוא הסתכל עליה ואמר , "בואי רגע אני רוצה לדבר איתך . " והושיט לה את ידו .

אמה הסתכלה עליי והיד שלה עזבה אותי והתרחקה , היא וביל יצאו לגינה ונשארנו רק אני וטום שם .

טום הסתכל עליי ולפתע נשימותיו נהיו מהירות , הרגשתי שהוא לחוץ .

" אא .. רוצה לשתות ? " הוא שבר את השתיקה .

" נס אם אפשר . " אמרתי והוא הלך לכיוון המטבח .

אני התקדמתי לעבר הספה והתיישבתי , צופה בדקות הסיום של המשחק .

" את דווקא חמודה שאת שיכורה את יודעת את זה ? " טום אמר ומילא שתי כוסות במים חמים .

" האמת שלא , בחיים לא ראיתי את עצמי שיכורה . " אמרתי בציניות וטום צחק .

" בעצם , בחיים לא הייתי שיכורה . " אמרתי וטום מזג את החלב .

הרגשתי את הצעדים שלו מתקרבים והוא הגיש לי את הכוס ולקח את שלו .

" תגיד .. " אמרתי , אחזתי בכוס בשתי ידי ובהיתי בחלב החום .

" עשיתי שטויות אתמול ? " והרמתי את מבטי אליו .

הוא חייך את החיוך שאני כל כך אוהבת .. שהתגעגעתי אליו .

" חוץ מלריב עם אמילי ולדבר שטויות לא עשית כלום . " אמר וקרץ אליי .

" ו... אמרתי לך משהו ? " שאלתי .

רציתי לדעת עם האלכוהול השפיע על שיכול הדעת שלי ..

אולי אמרתי לו שאני רוצה לחזור ? שאני אוהבת אותו ? שאני לא יכולה בלעדיו ? לא רציתי להיות פתטית .

ורציתי להיות בטוחה שלא יצאתי כזאת .

" על מה ? " הוא שאל .

" לא יודעת .. דברים שלא הייתי צריכה להגיד . " אמרתי ושוב הרכנתי את מבטי לתוך הנס .

" דברים נכונים אבל ? " הוא ידע למה אני מתכוונת כנראה , והוא ניסה להוציא ממני כל מיני רמיזות .

" נכונים אבל לא מגיע לך לשמוע אותם . אתה לא ראוי למילים האלה . " אמרתי והסתכלתי עליו במבט מזלזל .

" אז אני יכול להגיד לך משהו ? " הוא שאל ועיניו החלו לנצנץ , הוא לגם מהנס כדי לבלוע את הדמעות , נראה לי .

" חופשי . " עניתי ולגמתי גם אני מהנס .

" את אמרת לי שאת אוהבת אותי . שקשה לך בלעדיי . "

באותו רגע רציתי לקבור את עצמי .

איזה שטויות אמרתי ! כמה פתטית אני יכולה להיות ?!

וטום המשיך ,

" אבל כששכבת לידי במיטה , וכמעט נרדמת ..

אמרת לי שעם כל האהבה שיש לך אלי את בחיים לא תוכלי לסלוח לי . "

ויכולתי לראות שהעיניים שלו עומדות להתפוצץ כל רגע , אבל הוא פשוט לא נותן לעצמו לבכות מולי .

" והרגשתי כמו שבחיים שלי הרגשתי . " בלעתי את המחנק בגרון  , ליבי החל לדפוק מהר וכל האהבה שלי לטום הציפה את ליבי . רציתי לבכות .

הוא הניח את הכוס על השולחן , קם והתיישב על ידי .

הוא אחז בצידי פניי , חדר לתוכי במבטו ואמר , " אני אוהב אותך כריס , הייתי מוכן למות למענך . "

ולא החזקתי את עצמי . שלחתי את ידי אליו והדבקתי אותו אליי בנשיקה .

 

נכתב על ידי הזכויות שמורות (: , 18/5/2008 14:46  
117 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



178,585
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , יצירתיות , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להזכויות שמורות (: אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הזכויות שמורות (: ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)