פרק 38
עברו כבר שבועיים וחצי מאז שראיתי את טום ואולגה ביחד .
לא הצלחתי לעכל את זה עדיין , אחותי והבחור שאני אוהבת , נשמע כמו משהו מהסרטים .
השתדלתי לא להיות הרבה בבית , לא רציתי לראות את אולגה למרות שהיא כל הזמן ניסתה לדבר איתי .
אמא לא הבינה מה קורה ביני לבינה , והעדפתי להשאיר את זה ככה , לא רציתי להעלות את הנושא שוב .
כל יום קמתי לביה"ס עם עיניים נפוחות מהבכי של הלילה , יודעת שאני יצטרך לראות את פניו של טום עובר במסדרונות .
הסתכלתי עליו כמה פעמים בלי שהוא שם לב , הוא התנהג כרגיל , כאילו לא קרה כלום וככה נפגעתי עוד יותר. ההכנות לנשף האביב כבר החלו , אמה לא הפסיקה לדבר על זה שהיא וביל הולכים ביחד בזמן שאני חשבתי על הסרט שאני הולכת להשכיר .
"במקום לשבת בבית בדיכאון , לבד , את צריכה לבוא עם מישהו ולהראות שלא אכפת לך ממנו ."
אמה אמרה ויצאה מתא ההלבשה , היא מדדה שמלות , כל אחת יפה מקודמתה .
"זה לא שאכפת לי ממנו , אני פשוט מעדיפה שלא לבוא ."
"אני יודעת . אבל חבל שתישארי בבית ."
"מכל האנשים בעולם את זאת שאומרת לי את זה ? את אף פעם לא הלכת לנשף !" צחקתי ועזרתי לאמה לקשור את קולר השמלה .
"אולי בגלל זה . אני לא רוצה ללכת לנשף בלי שאת תהיי שם ."
"אבל את הולכת עם ביל , את לא תהיי לבד ."
אמה הביטה בהיסוס על השתקפותה במראה , כשהזכרתי את שמו של ביל מבטה התחלף .
"אני באמת לא יודעת . אני מרגישה דיי לבד עכשיו ."
"קרה משהו ?"
"זה ביל .. הוא מתנהג מוזר בזמן האחרון , מרוחק ." אמה אמרה ונכנסה לתא ההלבשה שוב .
נשארתי לחכות לה שם בחוץ , חושבת ביני לבין עצמי אם ביל יודע על מה שטום עשה .
התהלכתי בין המדפים בחנות , היו שם שמלות מדהימות בכל הגזרות והצבעים .
הסתכלתי הצידה , היה שם זוג צעיר , הבת בחרה שמלות למדידה והבן אמר את דעתו עליהן , מידי פעם הביא לה כמה שמצאו חן בעיניו .
זה הזכיר לי את טום , כמה אני מתגעגעת אליו בזמן אחרון , למרות שאני יודעת שאסור לי .
הוא לא שווה אותי , הוא וויתר עליי ופגע בי , למה אני לא יכולה פשוט לשכוח ממך קאוליץ ?!
-
מיילס נעמד מול המראה בחדרו לבוש בחליפה שקנה כמה ימים קודם .
הוא הביט בעצמו מזוויות שונות , בודק אם יש עוד מה לתקן ואיך הוא נראה מכל צד , כשדפיקות נשמעו על דלת חדרו .
"היי ." ביל אמר בהיסוס ונכנס פנימה .
"מה קורה ?" מיילס אמר בחיוך מזויף , הוא לא יכל לסבול את נוכחותו של ביל בקרבתו , אך העובדה שעוד מעט אמה תבין מי הוא באמת עודדה אותו .
"בסדר . חליפה יפה ."
"אני יודע . אז , מה הסיבה לביקור ?"
"אני צריך לדבר איתך , על אמה ." ביל נאנח .
"כן גם אני . חשבתי על זה ואתה צודק , אם תזרוק את אמה בנשף זה יהיה הכי טוב !"
"בדיוק על זה רציתי לדבר איתך , אני מעדיף להיפרד ממנה אחרי הנשף ... אתה יודע , שלא תתבאס או תפגע יותר מדי . " ביל שיקר .
הוא רק רצה לדחות את מועד הפרידה כמה שיותר למרות שידע שאין לו ברירה אחרת .
"כן הא ... לא נראה לי ." מיילס הסתובב אליו מחויך .
"אבל ,"
"ביל, ביל, ביל ..." הוא אמר והתקדם לעברו .
"אנחנו קבענו משהו , את הרעיון של הנשף אתה הצעת – ואני הסכמתי . עכשיו מה אתה מעדיף , להיפרד מאמה בנשף או שהיא תשמע את זה ממני ?"
"כן אבל ... אתה לא חושב שזה מוגזם ? בכל זאת , אמה היא הידידה הכי טובה שלך והיא אף פעם לא הולכת לנשפים ."
"אתה צודק . ויש לי הרגשה שאחרי הנשף הזה היא גם לא תלך יותר ." חיוכו של מיילס גדל וביל רק הרכין את ראשו , תוהה למה הוא נכנס לזה מלכתחילה .
-
טום התהלך במסדרון ביה"ס שהיה כמעט וריק לחלוטין מתלמידים , רובם היו בשיעור בשעה הזאת .
הוא נעצר מול השולחן של מכירת הכרטיסים לנשף האביב , מתלבט בינו לבין עצמו אם לקנות כרטיס .
הוא לא רצה להגיע לנשף לבד , הרי הוא טום קאוליץ וכולם מצפים ממנו להגיע עם בחורה יפיפייה אבל מצד שני הוא לא רצה שכריס תראה אותו עם מישהי אחרת , ובטח שלא רצה לראות אותה עם אחר .
אף אחד מחבריו לא שאל שאלות למה הם נפרדו , רק ביל ידע וזה הספיק לו.
במשך ימים כל שעשה היה לשבת בבית ולחשוב כריס , הוא דמיין אותה איתו , מנשקת ומחבקת אותו שוב .
בלילות , כשלא הצליח להירדם , הוא עבר על השיחות שלהם לפני שהם נפגשו , נזכר איך הכל התחיל .
במשך ימים הוא חשב עליה , איך היא נראית , וכשסוף סוף פגש אותה הוא ידע שהיא אחת בשבילו , כריס הייתה כל מה שהוא חיפש בבחורה .
"אם רק לא היית כזה אידיוט ." מלמל לעצמו כל פעם מחדש .
הוא ידע שאין דבר שהוא יכול לעשות , משהו שהוא יכול לאמור , שיצליח לגרום לכריס לסלוח לו .
מדי פעם הוא ישב וכתב לה מכתב , אבל אף אחד מהם לא היה מספיק , אף אחד מהם לא שיקף את ההרגשה שלו ואת כמה שהוא מצטער , כל מכתב שסיים הוא קימט וזרק לפח .
"אתה רוצה לקנות כרטיסים לנשף טום ?" אחת הנערות בדוכן שאלה אותו עם חיוך .
"כ ...כן ."
"אוקי , כמה לתת לך ?"
ידיו של טום החלו להזיע , הוא נזכר בכריס שוב , בכמה הוא רצה לקחת אותה איתו לנשף האביב .
"שנ , אחד ..." תיקן את עצמו .
הנערה הסתכלה עליו , אפשר היה לראות שהיא מתפלאת מכך שביקש רק כרטיס אחד .
"התכוונת שניים ."
טום הסתובב אחורה , אמילי התקרבה אליו עם חיוך , נושקת ללחיו בעדינות .
"אמילי ..." הוא לקח אותה הצידה .
"אני יודעת מה אתה הולך להגיד . אבל לך אין בת זוג ולי אין בן זוג , אז חשבתי ...למה שלא נלך ביחד ? בתור ידידים ?" אמילי אמרה בקול משכנע והסיטה את שיערה הארוך אחורה .
"רק בתור ידידים ?"
"רק בתור ידידים קאוליץ , מבטיחה ."
-
יצאתי החוצה בבגדי ספורט בכוונה ללכת להליכה קצרה , ידעתי שאולגה צריכה לחזור עוד מעט הביתה ולא רציתי להיות שם כשזה יקרה .
התיישבתי בגינה לזמן קצר , מסתכלת על השמיים , חשבתי על נשף האביב ...על איך זה יהיה להיות שם .
"כריס ?" שמעתי את קולו של הנרי , הוא מדבר איתי שוב ?
הסתכלתי לכיוונו , הוא לבש חולצה בצבע ירוק בהיר וחייך את אותו החיוך הכובש .
"היי , מה קורה ?" התקדמתי לעברו ונתתי לו נשיקה על הלחי בהיסוס .
"בסדר , מה איתך ? "
הוא בטוח יודע שאני וטום נפרדנו ...כולם יודעים . אבל אולי הוא יודע את הסיבה ? הוא שמע אותי באותו הלילה ?
"רגיל . אז נו , אתה יודע כבר עם מי אתה הולך לנשף ?" שאלתי מתוך סקרנות רגעית .
"כן ...אבל יש לי בעיה ."
"והיא ?"
"הבחורה שאני רוצה ללכת איתה לא מתכוונת לבוא לנשף , ואני לא יודע איך לשכנע אותה ."
מה הקטע של הבת הזאת ? זה הנרי ! כל אחת הייתה רוצה ללכת איתו !
"היא אמרה לך למה היא לא רוצה ללכת ?"
"לא ...כנראה זה משהו שהיא מעדיפה לשמור לעצמה . אבל בכל זאת , אני לא יכול לחשוב על מישהי מתאימה ממנה ."
"חבל . אני חושבת שהיא מפסידה , כל אחת הייתה רוצה ללכת איתך ." אמרתי ברצינות , חושבת מי הבחורה הזאת שמעניינת את הנרי כ"כ .
"את באמת חושבת שהיא מפסידה ?" הנרי חייך והתיישב על המדרכה , התיישבתי לצידו .
"כן , אני הייתי הולכת איתך למשל ."
"יופי , כי אותך רצית להזמין ." הוא אמר וליטף את פניי .
"הנרי ..." אמרתי בשקט והבטתי בעיניו . היה בהן משהו עמוד וכנה , לא יכולתי להתנתק מהמבט שלו .
"בבקשה אל תגידי לי לא ... תני לי לגרום לך לחייך , לפחות ערב אחד ."
בבלוג זה
בכל הבלוגים
