אז לגבי התגובות בפוסט הקודם .

אני לא מבינה ,

אני צריכה לעשות פוסט נאום כדי שתבינו אותי ותנסו לעמוד במקום שלי ?

תראו , פתחנו את הבלוג הזה בשביתה , השביתה הייתה חודשיים+ .

אנחנו אוהבות לכתוב , אוהבות את טוקיו הוטל , אוהבות לקרוא סיפורים שלהם

אז וואלה החלטנו לפתוח בלוג סיפורים עליהם כדי להעביר את הזמן , ולכו תדעו מה יהיה ..

הבלוג התפרסם הרבה יותר משציפינו והאמת שלא תיכננו שוא יגיע לפעילים בכלל ,

זו הייתה הפתעה לשלושתנו !

וכשאני אומרת שאני מאוכזבת מהתגובות ?

זה לא מכמות התגובות , זה ממה שכותבים לי .

אם זה היה קשור בכמות התגובות כבר מזמן הייתי משחדת אתכם בפרקים ..

בקיצור , מה שאני מנסה להגיד זה שעכשיו זו כבר לא שביתה ,

ואנחנו בכיתה י' ולקראת שלוש בגרויות קשות מאוד .

אני כולה שלושה פרקים אחריכם ואני לא רוצה להגיע למצב שאני אכתוב פרק כל יום ,

אז שיניתי את המתכונת של הבלוג - אני שמה אחד ליומיים , כדי שיהיה לי יותר זמן לכתוב פרקים .

אני מספיק לחוצה מכל הלימודים האלה ובכל זאת אני מוצאת את הכמה דקות ביום בשביל להעלות לכם פרק ולכתוב עוד פרק .

והאמת ?

ציפיתי לקצת יותר מתלונות מאוכזבות ,

ציפיתי שלשנייה אחת תנסו להיות במקומי .

הבלוג הזה עבר על הבלוגי מעריצים בפעילים ,

יש פה 1000 כניסות ויותר ליום ,

ואני משתדלת כמה שיותר לשמור על הרמה שלו .

הבלגתי על כל התלונות והשתדלתי להתעלם ..

אבל הכל הצטבר והתצטבר עד שפוסט הקודם פשוט הוצאתי הכל .

וזה פשוט כי קשה לי ואתם לא עוזרים לי בזה ,

אתם מקשים עליי עוד יותר .

ויודעים מה ? עזבו את הלימודים והבגרויות , עזבו את החוסר זמן .

גם אני מתבגרת וגם לי יש את הבעיות שלי .

גם לי קשה לפעמים וגם אני במשברים , אבל אני מנסה כמה שיותר לא לערב את הבלוג בזה .

אבל כמו כל סופר , הסיפור מושפע בחלקו מהחיים האמיתיים , ממני .

וזה קשה להתמודד עם המשברים המסתכלים האלה כשיש כל כך הרבה קוראות

שחלקן מתנהגות כמו חבורת זאבים שמחכים לטרף אז הם מתחילים ליילל ולנבוח .

ולא נתתי את המטאפורה הזאת בכוונה להעליב או משהו .

באתי בכוונה לגרום לכם איכשהו להבין איפה אני עומדת בכל הסיפור  הזה ,

ושאני לא רק "הכותבת" אני גם בן אדם בדיוק כמו כולכם .

אז בטח כבר הבנתם שלא יהיה היום פרק .

אני לא יודעת למה אני צריכה להגיד לכם  את זה אבל אני מרגישה שאני חייבת ,

סליחה .

לילה טוב ..