פרק 26

הבנים ישבו מאחוריי הקלעים והתכוננו לבדיקת סאונד להופעה האחרונה שלהם בצרפת.

"אז מה עשיתם אתמול?" ביל שאל ולגם מהבקבוק מים שקיבל.

"לפני שאני עונה לך על השאלה, לאן הלכת אתמול?"

"כן באמת לאן, כי אתמול לא ממש ידעת.!" גיאורג אמר והם צחקו.

"הלכתי ללאנה." הוא ענה והיה שקט בחדר.

"אתה מודע לזה שור.." גוסטב התחיל אבל טום קטע אותו.

"אבל לא חזרת ממנה בלילה, מתי חזרת?"

"בערך בצהריים." ביל אמר בחיוך ונזכר בלילה שלו עם לאנה.

"וזה אומר ש.."

"זה לא אומר כלום." הוא חייך.

טום לא ידע אם לחייך או להתבאס. משום מה היו לו רגשות מעורבים.

"אז נו, מה עשיתם אתמול?" ביל חזר על השאלה.

"סתם ישבנו בבר-מסעדה של המלון, היו קטעים רצח." גוסטב ענה לו.

"ופגשנו גם את ורוניקה." גיאורג הוסיף.

ביל הסתכל על טום שתקע מבט לגיאורג.

"מה ורוניקה?"

"אתה יודע, חברה שלך או משהו כזה...ורוניקה." טום אמר בלגלוג עוקצני.

"מה? מה היא עשתה פה?"

"היא רצתה להפתיע אותך..אבל הייתי אומר שלא הלך לה כ"כ."  גיאורג ענה.

"אז למה היא פשוט לא הלכה?"

"הצעתי לה שתישאר."

"היא דווקא חמודה." הוסיף גוסטב.

"הצעת לה שתישאר? למה?"

"הייתה צריך לראות אותה ביל. כולה הייתה מבואסת ומבולבלת. וחוצמזה למה שלא? אם היא חברה שלך אני רוצה להכיר אותה."

"היא לא חברה שלי דבר ראשון."

"אה אז אתה סתם משחק בה?" טום אמר בקול עצבני ואפילו לא שם לזה לב.

גיאורג וגוסטב לא רצו להיות חלק מהמריבה אז הם פשוט קמו ועברו לחדר אחר.

"לא! ומה בכלל אכפת לך?! ברור שאתה לא יותר טוב ממני!" ביל הגן על עצמו.

"מה הקשר ביל? אני לא יוצא עם הבנות שאני שוכב איתן! זה ההבדל המשמעותי!"

"אוקיי הבדל משמעותי עאלק. אבל לא ענית לי על השאלה. מה אכפת לך!?"

"לא יודע מה אכפת לי!" טום צעק.

ביל שתק לרגע והמשיך.

"טוב בכל מקרה, אני מתכוון לגמור את הקשר או הלא קשר שלי עם ורוניקה." הוא אמר והסתכל על טום.

-

"רגע!" לאנה צעקה כשדפיקות נשמעו בדלת.

"מי זה?"

"אין לי מושג, שניה אני הולכת לפתוח."

היא פתחה את הדלת וורוניקה עמדה מולה.

"היייי." לאנה אמרה בחיוך והרגישה רע עם עצמה.

את זונה זה מה שאת. כלבה. לא מגיע לך בכלל חברה כמו ורוניקה.

"לא דיברתי איתך אתמול אז החלטתי לקפוץ." ורוניקה אמרה ונכנסה.

"בכיף, גם לוסי פה."

הבנות ישבו בחדרה של לאנה וורוניקה סיפרה להן על הלילה שעבר עליה.

"בהתחלה התבאסתי."

"מה למה?"

"כי כשהלכתי למלון הוא לא היה שם." ורוניקה אמרה ולאנה הרכינה את ראשה.

הוא היה אצלי... היא חשבה והרגישה עוד יותר רע.

"ואז מה עשית?"

"טום זיהה אותי והייתי בהלם, אמרתי לו שימסור לביל שחיפשתי אותו וכשבאתי ללכת הוא הציע לי להישאר."

"מה!?" לאנה שיצאה ממחשבותיה צווחה.

"כן! היית מאמינה? אשכרה הייתי עם טוקיו הוטל! בחיים לא יאמינו לי!"

"רגע רגע, ומה עשית איתם בכלל?"

"הם היו כאלה נחמדים! במיוחד טום, הוא ממש התאמץ כדי לגרום לי להרגיש בנוח. בהתחלה חשבתי שזה מוזר אבל אז הנחתי שהוא סתם רוצה להכיר אותי טוב יותר בגלל ביל."

הייתה שתיקה קצרה בחדר ורק ורוניקה לא הבינה את משמעותה.

"רואות?! גם אתן ממש בהלם כמוני! אני יודעת שקשה להאמין!" היא אמרה וחיבקה כרית.

"כן...ממש לילה הזוי." לאנה אמרה ורצתה לקבור את עצמה.

-

היא:

לקראת הערב לוסי הלכה ונשארנו רק אני וורוניקה.

דיברנו בנינו קצת על כל עניין הלהקה, על בן, ביל ועל כמה שהחיים שלנו השתנו השבוע.

היה לי קשה לדבר איתה על ביל ועל הכל, הרגשתי כ"כ רע עם עצמי.

כל הזמן רק חשבתי על כמה שאני כלבה מניאקית.

אחרי כל השיחות נפש נזכרתי שההורים שלי צריכים לחזור הלילה אז החלטנו אני וורוניקה לארגן קצת את הבית.

סידרנו מחדש את הסלון, ניקינו את המטבח, את החדרים והמקלחות.

"וואי אני גמורה!" ורוניקה הצהירה ונשכבה על המיטה שלי.

"כאילו מה כבר עשית." צחקתי ודחפתי לה כרית לפנים.

"היית מתה ניקיתי יותר ממך, את צריכה לשלם לי."

"שאש!" השתקתי אותה עם עוד מכה מכרית ונקרענו מצחוק.

"טוב קיצר יאללה אני נכנסת להתקלח, את נשארת כאן?"  אמרתי והוצאתי מגבת מהארון.

"יאס"

"סבבה, רבע שעה אני בחוץ."

"כן בטח, סומכת עלייך!" ורוניקה ידעה שאין מצב שאני יהיה בחוץ אחרי רבע שעה.

-

"ואו! זאת הייתה חתיכת הופעה." גיאורג אמר ונפל על אחת הספות שהיו מאחורי הקלעים.

"כן! הבנות ממש השתוללו!"

"זה ככה כל הזמן!, תמיד שאני אומר 'ואוו' זה מגיע לשיאים אחרים" ביל אמר ושתה מים מהבקבוק.

"טום מה קרה לך באחד השירים?" גוסטב שאל וחייך.

"כן באמת מה קרה? אני שר ופתאום אני לא שומע גיטרה!" ביל אמר והבנים צחקו.

"אני רץ כדי להגיע לידך ביל ופתאום הגיטרה המזדיינת מתנתקת לי!" טום ענה והרגיש נבוך.

"וואי זה היה אחד המצחיקים! שמעו רק את הבס." גיאורג אמר והבנים נקרעו.

"לא אבל אתם יודעים מה הכי אהבתי?" ביל אמר וחייך חיוך של מלאך.

"מה?" שאלו הבנים ביחד.

"כשראו את טום שר על המסך! זה באמת היה אחד החזקים. ראיתם איך הוא הסמיק?"

"מי הסמיק?!?, י'קיפוד סתום ת'פה!" טום אמר והרגיש איך פניו מאדימות.

"אני לא ראיתי כי הייתי מאחורה, אבל שמעתי אותו שר ובאמת טוב שהוא נשאר על הגיטרה!" גוסטב אמר והבנים צחקו.

"אני דווקא כן ראיתי! הוא התרגש ממש!"

"נו כן בטח בטח, אתם סתם מקנאים בגלל שכל הבנות צרחו."

"נו ברור שהם יצרחו, זה היה כזה מפחיד איך אפשר היה שלא?" ביל הוסיף וטום הוריד לו מכה.

"אז מה...לילה אחרון בצרפת הא?"

"מה?" ביל שאל בתימהון.

"מה מה? קיפי מחר בלילה אנחנו עוזבים שכחת?"

מחר אני עוזב את צרפת...ביל חשב ונאנח.

-

בזמן שלאנה נכנסה להתקלח ורוניקה מצאה את עצמה סתם מעבירה את זמנה בחדר.

היא הייתה מעט על המחשב, צפתה בטלוויזיה, קראה עיתונים ולבסוף סתם נשכבה על המיטה.

כששמה את ידה מתחת לכרית הרגישה בנייר.

היא הוציאה אותו וכשבאה לשים אותו על השידה שמה לב שמדובר במכתב.

ורוניקה החלה לקרוא את המכתב ודמעות עלו בעיניה.

"רואה זה היה מהיר! בררר קר לי!" לאנה אמרה ונכנסה לחדר.

היא ראתה את ורוניקה עם דמעות בעיניים ואת המכתב בידיה.