בייני לבינך , ומה שבצד | הסיפור

בנות !

בנות תראו, בזמן האחרון אני מקבלת יותר מידי -

"אני כבר לא קוראת, ביי"

"לא הודעת לי מפרק 22, אני לא קוראת כבר"

"לא קוראת יותר אצלך"

ועוד כאלה.

ואתן יודעת מה?! זה הכי מעליב שיש.

אני מודיעה לכולן! לכל מי שבקוראים.

ואם יש פרק אחד-שניים שאני לא מודיעה,

זה בגלל קוצר זמן ועומס.

ואז כמעט ואין תגבובות.

אבל זה ניכה.

אני נותנת את הנשמה לבלוג הזה,

באמת. אני מתשדדלת לפרסם כל יום פרק,

להודיע לכולם, לענות לכולם, הכל!

ואז אני מקבת כאלה הודעות.

אז אתן יודעת מה?! לא פלא שאין לי כוח לכתוב יותר,

כי אין לי חשק, אין לי למה ואין לי למה.

אני מאודמאודמאוד מודה למי שכן קורא,

וכן עוקב וכן מגיב.

ואל תחשבו שאני לא מעריכה את זה.

אבל, זה ממש מעליב לקבל כאלה הודעות.

אני יגמור את הסיפור הזה, ויתחיל לכתוב לעצמי.

כי ככה לפחות אני לא יתאכז.

אני יסגור קצות ויגמור את הסיפור.

אני מקווה שאת זה לפחות תקראו,

כי כבר באמת שאין לי כוח לרדוף אחרי אף אחד.

מי שרוצה שיקרא, מי שלא לא.

מי שרוצה שיגיב מי שלא לא.

ואם מישהו רוצה לשמור על קשר שיתחבר עלי,

shan_t4@walla.com

שיהיה לכם המשך יום נעים.