בריטמר

גם בימים שבהם המדינה הולכת ומתפרקת לנו מול העיניים אפשר למצוא מספר נקודות אור.

למרות שהפוליטיקאים מושחתים (אולמרט, רמון, הירשזון ועוד רבים ולא כ"כ טובים), חסרי נאמנות (בראכה, מג'אדלה, ושאר הערבים בכנסת), למרות שהממשלה כושלת בטיפול בסוגיית הגרעין האיראני ומדברת על חלוקת פרסים לכל ארגוני הטרור, כולל סוריה (מי מהעם מוכן לוותר על הגולן???), למרות שהמורים ומשרד האוצר ממשיכים לדרדר אותנו לעבר העולם השלישי, יש גם צדיקים בסדום.

הירוקים, שאני לא נמנה על תומכיהם, דאגו לחיילים, שלהם בד"כ אין ייצוג ואין להם הגנה מפני רשויות הצבא.

בכלל מלחמה בזיהום היא טובה כל עוד היא לא גובלת בטמטום. ממש התרשמתי מהעובדה שלמרות שהם לא נפגעים, אכפת להם וה הולכים עם האמונה שלהם עד הסוף.

המשטרה, או בעצם משטרת התנועה, שלדעתי הגבירה את ההיערכות שלה, בין אם בגלל החורף ובין אם כי פשוט מישהו שם קיבל שכל, והכבישים נצבעים בכחול- אדום. לפחות כך באזור שלי.

גדעון סער- לדעתי, אחד הפוליטיקאים הכי טובים, הכי אמיתיים, הכי פעילים ומי שאני אשמח לראות בעתיד כמתמודד על ראשות הממשלה. הוא מעביר לא מעט הצעות חוק חשובות, ובטח שהאחרונה שבהן היא החביבה ביותר.

חלוקת ירושלים היא צעד שאין לו רוב בע, והוא סמלי מאוד. כשאולמרט שש לויתורים ושמח לחלוקות חשוב שיהיה קול שפוי בכנסת שיעצור אותו. גדעון סער עצר. כל הכבוד.

ואחרון לא בגלל החשיבות אלא כי כך יצא, הוא השר דניאל פרידמן, שהבין מה שהעם הבין מזמן, בג"ץ שם רגליים למדינה, והוא זה ששולט פה.  לא רק זה, אלא שבג"ץ נוטה בבירור לטובת אנשים מסוימים ודעותצ פוליטיות מאוד מסוימות.

טוב יהיה אם יקצצו את סמכויותיו ולא ייכנעו לבלבולי השכל של שופטי בג"ץ.

בקיצור, יש עתיד. אם נבחר, בבחירות הבאות, מתוך שיקול דעת והיגיון ולא מתוך רחמים על ראש ממשלה קודם ושטיפת מוח תקשורתית (קדימה...) או מתוך מחאה (גמלאים), אולי העתיד יהיה טוב יותר. ואין שום סיבה שלא.