הוא הספר המושלם ביותר שקראתי בחיי.

אין לכם מושג.

פשוט מושלם.

מינון מדוייק של תיאוריות צפויות ולא צפויות שהתממשו,

של מתים וחיים,

של טוב ורע,

של דמבלדור....

כ"כ הרבה פעמים הייתי על סף בכי.

אולי אפילו בכיתי.

אני כבר לא בטוחה..

קראתי אותו במשך כל הלילה, עד 7 בבוקר, ואז הלכתי לישון...

ואח"כ מ- 14:30 או קצת אחרי.. עד 17:49..

עכשיו.

ממש רעדתי מהתרגשות.

אולי זה נשמע לכם מוזר, אולי אפילו טיפשי,

אבל זה מה שמוכיח שהספר הזה הוא יותר מסתם ספר.

הוא הספר הכי טוב שאי פעם נכתב ע"י בני אדם.

ואני בכלל לא מגזימה.

כי איזה עוד ספר יכול לגרום לתורים כאלה ליד כל חנות ספרים בארץ,

ילדים ומבוגרים כאחד,

שמתאספים של וסופרים את הדקות בחוסר סבלנות כזאת?

אני גאה להגיד שהייתי אחת מהם.

עמדתי ליד החנות וספרתי דקות, והדקה האחרונה הייתה אולי הדקה הארוכה בחיי.

אבל כשקיבלתי את הספר, כלום כבר לא יכל לשנות את ההרגשה הזאת, המרוממת, כאילו הטילו עליי איזה לחש. משהו מטורף שכזה.

מתי ראיתם או שמעתם על ספר כזה?

אבל הוא כזה, ויותר מזה.

הוא העביר לי שעות ארוכות במשך הרבה שנים, ואני בטוחה שהוא גם ימשיך להעביר.

אני בטוחה שלחלקכם, אלה שלא שותפים לקריאה של הספרים האלה, בטוחים שאני מטורפת.

איך אני מדברת בכזאת אהבה, בכזאת הערצה, על ספר?

בסה"כ ספר.

אבל אני מבינה אתכם,

לא ניסיתם לקרוא אותו.

ברגע שתנסו, אני בטוחה, אתם תרגישו כמוני.

גם אם אתם לא אוהבים לקרוא.

אני מכירה הרבה כאלה ששונאים לקרוא, אבל פשוט נסחפו בתחושה הזאת, הממכרת, שהספר הזה גורם.

אז תנסו,

מה יש לכם להפסיד?

כי על ספר כזה,

שמעורר את הדמיון בצורה שלא חוויתי אף פעם לפני [ואני קוראת המון]

שמרגש, מרעיד, מעציב, מצחיק, מלהיב וגורם אושר עילאי,

ספר שמצליח

לגרום לי לא לישון במשך כל הלילה, ולא לחוש בעייפות,

לגרום לכל העולם להיעלם,

ולגרום לי לרעוד, ממש לרעוד, מההתרגשות הזאת.

פשוט אי אפשר לוותר.

"      ברור שזה קורה בתוך הראש שלך, הארי,

  אבל למה,

תגיד לי,

                       זה אומר שזה לא אמיתי?                   "