סה"כ 10 ימים ואני עוד שניה מתפוצצת משיעמום .

אתמול היה יום אחרון בסטודיו , קרן אמרה שאין בן אדם בעולם שרוצה לרקוד ולא יכול .

אז אולי היא אמרה את זה בהקשר אחר ממהשאני התכוונתי אבל המשפט הזה ברגע אחד שינה לי את כל המחשבות , כמה שזה נשמע מטורף.

ועכשיו אני פשוט לא מאמינה שרציתי לפרוש.

אני מחכה לזה מכיתה ו' כבר..

אבל פתאום לא בא לי , כי שמו לי גומיות והן כאבו לי ממש ואם הגומיות כאבו לי , אז הגשר פי אלף !

לא אכפת לי שאתם קוראים בבלוג.. אתם . האנשים שלא שלחתי להם את הבלוג ,

אם אתם מרגישים בנוח לקרוא כאן למרות שלא שלחתי לכם את הבלוג.. אז בכיף שלכם

למה אני לא יכולה לכתוב כאן את מה שאני באמת רוצה ? ל.פרלשטיין

כי זה שונה ממה שזה היה פעם .

אני מצטערת על החוסר עידכונים פשוט [ כמה שאני שונאת את המשפט הזה ] אין לי כלכך על מה לעדכן.

או ליתר דיוק : יש לי יותר מידי על מה לעדכן ..

ביי , לילה טוב

נעם , The dancing queen