סיפור בהמשכים . [:

באמצע שיעור היסטוריה הגיע אליי פתק, מיד זיהיתי את כתב ידה של שיר ,

חברתי הטובה ביותר , "נועה , תסתכלי על המורה להסטוריה , נראת כאילו התחשמלה"

לא יכולתי שלא לצחוק , צחוק גדול ומתגלגל יצא ממני, וכולם שמו לב, גם צילה המורה להסטוריה,

"נועה, אולי תספרי לכולנו מה מצחיק אותך שכל הכיתה תצחק גם היא" , "לא רוצה" הרשתי לעצמי להתחצף,

צילה לא ידעה מה להגיד , כנראה לא הייתה מוכנה לזה, לכן המשיכה בשיעור כרגיל ..

מאותו רגע שנשלח אליי הפתק לא יכולתי להפסיק להסתכל על צילה , ועל המראה שלה , וכך לא יכולתי

להפסיק לצחוק , "נועה ? החוצה!" הפעם הייתה צילה תקיפה, יצאתי החוצה וישבתי בחצר של בית הספר

הסתכלתי בשעון , רבע שעה נותר לסיום השיעור , רבע שעה אני צריכה לחכות בחוץ .

הזמן עבר מהר , ואיך שנשמע הצלצול ערמות של ילדים זרמו החוצה , חזרתי לכיתה וכשראיתי את שיר

שוב שלא יכולתי להפסיק לצחוק , גם אז המורה צילה שמה לב אבל הפעם לא התייחסה .

מאותו רגע , היום עבר ממש מהר , אחרי הבית ספר אני ושיר הלכנו לאכול פיצה ,

כשהגענו לפיצה ראינו את הראל , הילד שאני אוהבת , לא יכולתי שלא להפסיק להתסכל עליו הוא היה כ''כ חמוד

הוא בא אלינו והתחיל לדבר עם שיר , שיר הייתה אהובת הילדים של השכבה , כולם אהבו אותה והיא הייתה נחמדה

לכולם , גם אני הייתי דיי מקובלת , כלומר אני לא יודעת אם לקרוא לזה מקובלת או לא ,

כי אף אחד אף פעם לא נתן לי יחס מיוחד , כולם התייחסו אליי כ''נועה רוטמן מט'2'' היו לי המון חברות ,

אבל עם שיר הרגשתי באמת חברות , הרגשתי שאני יכולה לבטוח בה בהכול ולספר לה כל מה שעובר עליי

עם שאר החברות זה היה סתם חברות , של שלום שלום .

הראל דיבר במשך מספר דקות עם שיר, הם דיברו ודיברו ודיברו ואני לא הרגשתי כ''כ קשורה ,

אז ניצלתי את ההזדמנות והלכתי לשירותים .

אני לא בטוחה , אבל אני חושבת שהרגשתי קנאה , אכן זאת הייתה קנאה , קנאתי ששיר חברתי הטובה ביותר

מדברת עם ילד שאני אוהבת , הסתכלתי על עצמי במראה ואת האמת לא ממש האמנתי ,

אני לא חושבת שאי פעם קנאתי בשיר , אבל שזה מגיע להראל ...

אחרי כמה דקות חזרתי לשיר , שיר סיימה לדבר עם הראל , הראל לא נראה בסביבה ,

"מה הוא רצה ממך?" שאלתי את שיר , "אמ הוא לא אמ הוא אמ " התחילה לגמגם , ואחרי מספר שניות אמרה ,

"הוא בסך הכל בא לשאול מה נשמע" , משהו לא היה נשמע לי הגיוני , אם הוא באמת בא לשאול

מה נשמע שיר הייתה אומרת את זה ישר , בלי גמגומים ובלי כלום אבל החלטתי להאמין לה , כי היא החברה הכי טובה שלי

ואני צריכה לבטוח בה .

כשחזרתי הביתה אמא התחילה בחקירות , למה לא עניתי לפלאפון , איפה הייתי , ולמה לא הודעתי לה שאני לא מגיעה

הביתה ישר ..

לא היה לי כוח לוויכוחים , ביקשתי סליחה והלכתי לחדרי , הדלקתי מוזיקה , אחרי כמה דקות אמא נכנסה הביאה לי

את הטלפון ואמרה ששיראל בטלפון , שיראל היא השכנה שלי , היא לא לומדת בבית ספר שלי , היא חברה טובה שלי , אבל לא כמו שיר .

" את רוצה ללכת לקניון? " שאלה מבלי להגיד הלו , "כן בכיף" אמרתי לשיר "תהיי עוד רבע שעה למטה " אמרה שיראל וסגרה .

התלבשתי , ויצאתי .

הסתובבנו , היה ממש כיף , קניתי לעצמי שרשרת כ''כ יפה .

כשהלכנו לכיוון השער יציאה , ראיתי את שיר , ראיתי את שיר והראל מתנשקים !!!!