|
| 5/2010
להיות בן 22
להיות בן 22
להיות אחרי בגרויות, אחרי שיחרור , אחרי הטיול בדרום אמריקה להתחיל משפטים במילה "בברזיל, ולדעת שהוריך שפעם חשבתה שיודעים הכל , לא שיחקו כדורגל כשהם יחפים על החוף בקופה קבנה.לזכור מה אמרתה לתוך שיערה של רייצל תחת מפלי האיגואסו ולתהות לרגע אם היא שמעה או שהמים החרישו את קולך. להגיד לעצמך לבדוק בפייסבוק מה שלומה של רייצל . להבין לראשונה בחייך שיש אנשים שאתה אוהב ולעולם לא תפגוש עוד.
להיות בן 22
לגדל שיער עד הכתפיים ולדעת שזו הפעם האחרונה. לשבת בלילה עם סר הדרכה של האוניברסיטה ולשאול את עצמך מה זה בדיוק "אשכול קורסים" להתלבט בין קולנוע לראיית חשבון ולחשוב שזוהי התלבטות הגיונית, לשבת בלילה עם החברים במרכז כמו בגיל חמש עשרה ולהגיד "טרנטינו" כאילו שכל אחד יכול להיות טרנטינו. לדעת שיותר מידי אנשים לומדים משפטים ולשקול את זה בכל זאת.
להיות בן 22
לקבל הודעה שיש לך ביולי חמישה ימי מילואים. ולקלוט שככה זה יהיה בעשרים השנים הבאות. להגיד שעוד כמה חודשים תתחיל לחפש דירה ובכל זאת לסדר את החדר שלך. לעמוד באמצע החדר , באמצע הסידור , להסתכל על הדיסקים ולומר לעצמך שצריך לזרוק אותם כי ממילא כל המוזיקה שלך במחשב . לא לזרוק אותך מסיבות שאינן ברורות אפילו לך.
להיות בן 22
לחזור מבילוי בשתיים בלילה ולמצוא את אבא שלך ער בסלון . לשאול אותו "קרה משהו?" ואז להבין שהוא לא ער בגללך , אלה מפני שמשהו מטריד אותו או שהוא סתם לא מצליח להירדם. להגיד לו "רוצה בירה?" כאילו זה הגיוני שתשבו לשתות בירה בשעה כזו. לשבת חצי שעה יחד בלי שתחשוש שהוא ינסה לחנך אותך , או לתחקר אותך. לדבר על אחיך הקטן כאילו אתם שותים בגידולו.
להיות בן 22
לדעת שה"דייט" של החבר שלך היא מחוץ לתחום אבל קצת להצטער. לשתות קפה עם ידידה מהצבא ולדון בשאלה אם גברים ונשים יכולים באמת להיות ידידים. להגיד שכן ולחשוב שלא. לנסוע למפגש של החברה מהקורס ליד פתח תקווה ולא להבין איך היו לפני הגי פי אס . ללכת למסיבה שבה אתה מכיר רק שני אנשים ולשאול את עצמך מה אתה עושה שם . לדעת שמיקי , שאירגן את המסיבה , הרוויח בערב אחד יותר ממה שתרוויח בשנה הקרובה , אבל לא לקנא בו. לקלוט שעד גיל שלושים מיקי כבר יהיה עשיר ואתה לא , ואז בכל זאת לקנא קצת.
להיות בן 22
לקבל אי מייל ממישהו שפגשת בברזיל , לשלות תשובה שעבדת עליה שעה וחצי עם ה "בבילון" כדי שהוא יחשוב שהאנגלית שלך טובה יותר ממה שהיא באמת. לשקול לרגע לעשות "טוויטר" ואז לוותר כי אתה לא בן שש עשרה . לשמוע שמישהו שאתה מכיר פתחת סטארט אפ. להגיד " יש לי רעיון לסטארט אפ" כי באמת יש לך:סבתות. הרי הסבתות של היום גולשות. אז אתה רוצה ליצור רשת חברתית של סבתות , שיחליו בינהן מתכונים ותמונות של נכדים וטיפים על חופה בהודו לקשישה הנמרצת. לצחוק עם כולם אחרי שאתה מעלה את הרעיון , אבל לחשוב בסתר לבך שהוא דווקא טוב.
להיות בן 22
לדעת שבחרת לחיות במדינה הזו , להבין שזו הבחירה החשובה ביותר שתעשה בחייך , אבל לא לזכור בדיוק מתי עשית אותה. להבין שכל הבחירות האחרות שלך עם מי תחיה , מי יהיו הילדים שלך , במה תעבוד , איזה אדם שתהפוך להיות- הן תוצאות של הבחירה הראשונה הזו. לאהוב את המדינה בלי שתיתן לעצמך דין וחשבון מדויק למה אתה מתכוון בעצם כשאתה אומר "המדינה".
להיות בן 22
לפגוש מישהו בגילך ולגלות שיש לו ילד. להיות המום מן האפשרות. להגיד לעצמך שזה בגלל שהוא דתי , וככה זה אצלם במגזר. לטעון בלהט שברור שלך אף אחד כבר לא מבדיל בין אשכנזים למזרחים , אבל ללכת ביום שישי לחבר היחיד שאמא שלו מבשלת קציצות עיראקיות . לשבת בקידוש ולחייך לכולם כדי שהם לא ישימו לב שאתה לא יודע את המילים. לומר בשקט,"אני מאמין שיש משהו , אבל אף אחד לא יכול לדבר בשמו."
להיות בן 22
לא לעשות קעקוע כי לכולם כבר יש אותה אות סינית , על אותה כתף. לחשוב שעגיל בפופיק זה די מדליק , אבל נזם באף נראה לא נקי. לקום בארבע בבוקר לראות את בוסטון משחקת.להיפגש אם ארבעה חברים לטורניר פלייסטישן מטעמי נוסטלגיה .לחטוף בראש מאחיך בן ה14 ב"פרו אבולושין 2010" . להכניס לאותו פליליסט את גיי זי ומאיר אריאל. להיות נהג מצוין אלא אם כן אתה צריך לצאת מהחניה שאבא שלך מסתכל.
להיות בן 22
לשים לב שאתה כבר לא לובש את המכנסיים שנופלים עד אמצע התחת. להוריד קילו. להעלות קילו. לשאול את עצמך אם עכשיו כל החיים תעלה ותרד קילו.לפגוש חברה של אמא שלך בפיצוציה ולקשקש איתה. לעבור ליד הצופים לשמוע את "יש השואלים עלינו" ולחייך לעצמך. להחליט שעם הבחורה הבאה שאיתה תצא אתה הולך להישאר לפחות שישה חודשים.
להיות בן 22
להרגיש שהחיים עוד לא התחילו , אבל הם כבר באמצע. לדעת שאין דבר כזה "החיי". להסתכל על ההורים שלך ולא להבין לאן הם רצו כשהיו בגילך. מה היה דחוף להם כל כך להתבגר , להקים משפחה , למצוא עבודה. לחשוב שהגרסה שלך נכונה יותר , או לפחות שפויה יותר. לדעת שאתה מחכה למשהו , אבל לא לדעת למה בדיוק. להבין, באיחור שאין מה לחכות. כבר הגעת.
יאיר לפיד
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Peace Frog