אני שונאת שאתה אומר שאתה אוהב אותי
אני שונאת שאתה מדבר איתי
אני שונאת שאתה מחייך אלי
אני שונאת שאתה משקר לי
אני שונאת שאתה עם אחרות
אני שונאת שאתה תמיד שמח
אני שונאת שאתה משתכר כשאני מבקשת שתפסיק
אני שונאת שאני אוהבת אותך כל כך שונאת.
משהו שכתבתי בצהריים.. תיכננתי מראש לכתוב אותו פה.. לפני מה שקרה.. אני יכתוב אותו בסוף..:
"אני יודעת שאני אפגע, כמו כל הזמן, שוב ושוב בכל מיני צורות..
היא והוא, אני והוא ואז מישהי אחרת והוא.. סה"כ הוא נהנה.. זה מה שאני רוצה שהוא יהנה אבל אני מעמידה פנים שלא אכפת לי, אחרי הכל אלה החיים שלו ומה אנ קשורה בעצם?
אני סתם עומדת בצד ומעמידה פני פנים שלא אכפת לי אבל כן! כן אכפת לי שהוא יהיה איתה אני רק לא רוצה לאבד אותו.. הוא אמר לי שהוא אוהב אותי.. אני מניחה שהוא לא באמת התכוון אליהם או שהוא פשוט לא מבין את המשמעות שלהם של המילים האלה.. הוא שאל אותי אם הוא יכול להתנשק עם מישהי אחרת.. ברור שהסכמתי.. והוא? חושב שאני באמת לא נפגעתי.. אולי כדי להגיד לו.. אולי אני לא יתראה איתו יותר.. אני לא יודעת"
ש
התחלתי עכשיו לדבר איתו.. הוא אמר שהוא עסוק, שחברה שלו באה "לישון" אצלו.. זהו.. לא אמרתי לו פשוט אמרתי לו שאני לא רוצה לראות אותו ומחקתי אותו, מהזיכרון, מהפלאפון ותמונות מהמחשב..
כל כך כואב לי.. אני כל כך רוצה לקחת תסכין המזויינת הזאת ולחתוך לעצמי תוורידים ולמות על המקום
בנוסף לזה רבתי עם דניאל, הגעתי למסקנה שכל החברים שלי עושים לי רע-אבל כולם, שאני מטומטמת שאני האמנתי לו..
מוות זה בקשתי היחידה..
גם היום אמא שלי שאלה אותי למה אני לא משתפת אותה בכלום.. אמרתי לה שהיחסים ביני לבינה לא מספיק חזקים בשביל זה.. ושאם היא תשמע חצי מהדברים שהיא לא יודעת עלי היא כבר תתחרט על זה שהיא רצתה לדעת..
שאני פשוט לא יכולה לדבר איתה וזה לא ישתנה לעולם.. אני חושבת פגעתי בה.. היא שתקה.. פשוט שתקה..
חוצמזה.. לא נראלי אני אלך ב30 אם כל מה שקורה עכשיו..
no i'm not okay
בבלוג זה
בכל הבלוגים
