למה אני שוב בדיכאון? סה"כ היה לי יום כיף...
הייתי עם ארבל כל היום.. הלכנו למספרה והיא עשתה קצוות אדומים.. ואז היינו אצלה והיא עשתה לי החלקה [לא היה כזה שינוי גדול]
ואז הלכנו לקניון השרון.. ראינו סרט והסתובבנו.. ואיזה בן אחד הלך אחרי ועשה לי "ואווווו" כזה בזילזול S:
ואז ב22:00 גררתי את ארבל לתחנה רבע שעה לפני שהאוטבוס היה צריך להגיע.. בסוף האוטבוס גם איחר וגם לא עצר לנו..
ואז אבא שלה בא לקחת אותנו והוא לקח אותנו לאכול פלאפל והיה שם 3 ערסים ואחד מהם נראה די טוב.. והוא הסתכל עלי.. חח
אבל אני מרגישה רע..
קניתי 2 דברים בקניון ואמא שלי צרחה עלי בגלל זה..
היא מעוצבנת וכועסת עלי... מה את רוצה ממני אני רק בנאדם
אני חושבת שאני מאוהבת.. עדיין לא בטוחה
אבל אני לא רוצה להתאהב.. במיוחד לא בו... זה לא שהוא רע או משהו...
הוא ממש נחמד ומצחיק אבל הוא רחוק..
אני מרגישה רע עם עצמי..
כולם חושבים שכולם אוהבים אותי.. וכולם חושבים שטוב לי..
אבל האמת? אתם לא יודעים כלום
אז אני ישתף אותכם..
אני נראת ילדה אופטימית ומאושרת.. אבל אתם יודעים שבבית אמא שלי צורחת עלי אם אני חוזרת חצי דקה מאוחר יותר?
אני מסתירה את הכאב שלי
בטח חלק מכם יודעים שאני שרמוטה
ובגלל שאני שרמוטה אמא שלי רוצה להעיף אותי מהבית
למוסד לילדים שההורים לא מצליחים להשתלט עליהם
אתם יודעים שאני בחיים לא חשבתי ברצינות על התאבדות?
אתם יודעים שאני אפעם לא קיבלתי מספיק אהבה מכולם? אהבה אמיתית?
אתם יודעים שאפעם לא הייתי נאהבת?
אתם יודעים שמלא אנשים לא אוהבים את זה שהשתנתי?
אבל אנשים..
אני השתנתי.. לא מרצון.. מהסיבה שאני הייתי תמימה כל כך.. והיה אפשר לראות עלי שאני תמימה
ותראו אותי עכשיו.. אותה תמימה אולי אפילו יותר..רק מסכה קשה יותר.. מסכה פחות תמימה
אולי אתם חושבים שטוב לי... כי אני לרוב שמחה ומצחיקה..
לא.. ממש לא..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
