מסדרון ודרך אינסופית.
גשר ארוך ומים צלולים.
מקום ללא מוצא.
מבוך בו אני תקוע.
אין דרך חזרה.
שמעתי על עולם הבא.
כאן התחיל כל הבלגן.
אדם וחווה חטאו, וגורשו.
אך כיצד הגעתי לכאן?
האם חטאתי? ...
פגשתי את סבתא.
מבולבל, ומתוסכל. לא הבנתי.
אני מת?
איך זה קרה לי?
אולי זה נכון.
אלוהים רואה הכל.
אמי בוכה.
אחותי מנסה להגיע אליי.
ואבי שומר את כאבו.
שמעתי על עולם הבא.
כאן התחיל כל הבלגן.
אדם וחווה חטאו, וגורשו.
אך כיצד הגעתי לכאן?
האם חטאתי? ...
איך זה קרה לי?
אני מסרב. מסרב.
אני לא מת!
אני לא מת, מת, מת!
עכשיו לא תוכלו להגיד לי שזאת תקופה קשה. לא תוכלו.
אני לא יכולה עוד.
אחי עבר תאונה באופנוע, והוא, הוא ... מת.
אני שונאת את החיים. כבר לא מסוגלת עוד.
אין לי סיבה לחיות עוד. המחלה הזאת גוברת עליי.
אח שלי כבר לא כאן. מה אני אעשה בעולם הזה? מה?
אם אף אחד לא מכבד אחת את השני. אם בחיים לא יהיה שלום. אם כל אחד חושב רק על עצמו.
המחלה הארורה הזאת הורגת אותי - אכילה כפייתית. הפרעת אכילה מזויינת.
אני רוצה למות. אין לי עוד כוח לחיות עוד. אין לי כלום בעולם הזה.
אני חתיכת צבועה, מכוערת, שמנה. אני תמיד מחייכת לכל העולם, אבל האמת היא ...
שאני מרגישה אומללה. אני שונאת את ההורים שלי. אני שונאת את החיים שלי.
אני שונאת את כולם. אלוהים? למה לא לקחת אותי? למה?
לאח שלי היה חברים, חברה העולם שלא היה מעולה. לא מושלם כי אין דבר כזה.
אבל הוא טוב. כולם אהבו אותו. אותי אף אחד לא אוהב. אותי היו צריכם לקחת !
אני כלום בחיים האלה. כלום. לא נראה לי שאני אמשיך לכתוב בבלוג.
כי אני כבר לא יהיה בעולם הזה. אני לא יכולה עוד.ספגתי מספיק מכות בחיים האלה.
זאת פרדה לנצח !
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
