| 3/2008
 פוסט, ובו הכל.


הוא ניצח אותי, שוב. |: הייתי חלשה. ההשתוקקות, העצב, החוסר ביטחון שלי. כל זה גבר עליי. אני שונאאאאת את עצמי .
למה ? זוכרים את מילת השאלה הזאת ? כשהיינו קטנים, ... " למה השמיים כחולים, למה השיער שלי שחור ? ... " עכשיו, אני שואלת את עצמי, למה אני, עצמי, אנוכי ? למה לא יכולתי להיות בן ? לממממממה ?
אתמול בבוקר ההרגשה כאבה. הרגע, היה כ"כ קרוב ... למה הוא בא ?! למה אלוהים, למה לא נתת לי ללכת ? למה ? הוא היה חייב לבוא, חייב ( ?!?! ) לא יכולתי עוד, זה כאב. הכאב התפשט על כל גופי , רציתי לצרוח, רציתי לבעוט, רציתי לבכות, ... רציתי למות. נגעתי בכל גופי, ונגעלתי. הייתי עייפה, הייתי עצובה, הייתי כמו כל בנאדם שעובר תקופה קשה. זאת רק תקופה קשה, נכון ? אני מנסה ומנסה לשכנע את עצמי שזאת "תקופה קשה" . * האם כל זה לטובה ?; * כן ? ...
אפשר הסבר למה כל זה קורה ? למה ? האם יש לשאלותיי תשובות ? תסבירו לי, תגידו לי , תבינו אותי , בבקשה תסבירו לי . למה כל זה קורה ? לללללממממה ?

האם זאת אני ? האם אני אשמה בכל מה שקורה לי ? לא מספיק לך שאני סובלת, אהה ?
אתמול בבוקר לא למדתי, ובצהריים היה "מסיבת פורים" בבי"ס. כשהתכוננתי ל"מסיבה" , אמא שלי שמה לב שקרעתי את הג'ינס, וכתבתי עליו. והתחילה לעשות מזה עניין גדול. " את יודעת כמה אני משקיעה בעבודה ? את יודעת כמה זה עלה ? אני רק רוצה את הטוב בשבילך, ואת עושה מזה סמרטוט. את כפוית טובה, את יורקת מהבאר ששתית בו ... " ופתאום זה היה בלתי נשלט, הכל קרה מהר ו ... לקחתי את המספרים וגזרתי לעצמי את הפוני השיער. " הינה את רואה ? גמאני השקעתי שהשיער שלי יהיה ארוך חיכיתי 5 שנים שיגדל השיער שלי , שמחה ? " וכשראיתי את השיער שלי לעט לעט נופל לרצפה, את אמא שלי נופלת לספא . המספרים החליקו לי מהידיים, עמדתי שם משותקת בסלון ונזכרת על כל הדברים שאני, אחי ואמא עברנו. אני ? הבנאדם הכי דוחה, אגואיסטי, כפוי טובה, ... כן, אתם יכולים להגיד דבר כזה. כי אני באמת בנאדם כזה.
במסיבה היה משעמם ! היגון גבר וכך גם הממתקים. הדבר זה עזר לי , וגם לרעה. אני אהיה גרוע מעכשיו. הפרעת האכילה הזאת גוברת עליי " אכילה כייפתית " לא מספיק שאני בנאדם רע, אני גם מכוערת ( ?! )


| |
|